ליל הסדר קרב ובא, וזאת הזדמנות ליהנות מתפריט בעל ערכים בריאותיים לא מבוטלים. מסתבר שמאחורי כל אחד ממרכיבי קערת הסדר מסתתר סיפור תזונתי.
נתחיל בכרפס , אותו ירק פשוט לכאורה שטובלים במי מלח. בין אם מדובר בפטרוזיליה, סלרי או אפילו תפוח אדמה, הרי שבמקרה של הירוקים מדובר במקור עשיר לויטמינים כמו ויטמין C ו-K. מחקרים בתחום התזונה מצביעים על כך שנוגדי חמצון המצויים בירקות ירוקים עשויים לסייע בהפחתת דלקת ולשמור על בריאות כלי הדם.
אנחנו, בבי משפחת קטן, נוהגים לאכול גם כרפסים מתוקים, כמו אננס, מילון, ובננה, שגם להם יתרונות בריאותיים , [מעבר לזה שהם פשוט טעימים[, עקב ריבוי המינרלים שבהם.
המרור, שמזכיר לנו את מרירות השעבוד, תורם גם הוא את חלקו. חסה וחזרת, הנפוצות בשימוש, עשירות בסיבים תזונתיים המסייעים לפעילות תקינה של מערכת העיכול. החזרת, בפרט, ידועה ברכיבים אנטי-בקטריאליים שלה. הסבתות היו נוהגות להשתמש בה להקלה על גודש בדרכי הנשימה , תרופה של סבתות שזוכה לגיבוי חלקי גם במחקרים מודרניים.
ואז מגיעה החרוסת , אולי הכוכבת הקולינרית של הערב. מעבר לטעם המתוק והנעים, מדובר בתערובת בעלת ערך תזונתי מרשים. תפוחים מכילים סיבים תזונתיים וקוורצטין, נוגד חמצון שנחקר בהקשר של הפחתת דלקות. אגוזים מוסיפים חומצות שומן חיוניות, ובפרט אומגה 3, החשובות לבריאות הלב. גם היין האדום, כאשר צורכים אותו במתינות, מכיל רסברטרול - רכיב שנקשר במחקרים מסוימים להגנה על כלי הדם.
הביצה שעל הקערה משלימה את התמונה כמקור איכותי לחלבון, לצד ויטמינים ומינרלים חיוניים. היא מסמלת אמנם אבלות, אך בפועל מעניקה לגוף תחושת שובע ויציבות אנרגטית.
ומה לגבי המצה? היא מורכבת מקמח ומים בלבד, ללא תוספים תעשייתיים, ומתאימה מתאימה לאנשים הרגישים לגלוטן. כאשר בוחרים במצות מקמח כוסמין, מקבלים גם תוספת של סיבים תזונתיים, התורמים לעיכול ולתחושת שובע. עם זאת, חשוב לזכור לשתות מים ,הרבה מים ,כדי לאזן את היובש האופייני למצות.
ועוד נקודה- בליל הסדר אנחנו מקפידים על האכילה האיטית. בניגוד לארוחות יומיומיות חפוזות, הסדר בנוי בהפסקות, קריאה, שירה ושיח. וכך אנחנו וזכים לאכילה מודעת יותר, שמחקרים מראים כי היא תורמת לעיכול טוב יותר.
אבל מעל הכל- ה'ביחד', המשפחתיות, גורמים לעליה באוקציטוצין ובסרוטונין, שמשרים רוגע ושמחה בלב.
והרי זה העיקר.