בתקופה של מלחמה וחוסר שגרה, ילדים ובני נוער מבלים שעות רבות מול המסכים כחלק מהמציאות היומיומית, ומשחקי המחשב הפכו לאחת מצורות הבידור וההפוגה המרכזיות שלהם.
מחקר, שנתוניו נאספו לפני המלחמה, בחן את משחקי המחשב הפופולריים ביותר בקרב ילדים ובני נוער ואת הפערים המגדריים בעולם המשחקים הדיגיטליים, והפך בימים אלו רלוונטי יותר מתמיד. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב־העת המדעי International Journal of Child-Computer Interaction.
מהמחקר המשותף שערכו ד"ר שרון הרדוף־יפה מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט וד"ר מיטל אמזלג מ־HIT עולה כי משחק המחשבMinecraft מוביל במידת הפופולריות שלו בקרב בני נוער בישראל בפער ניכר, אחריו ניצב FIFA ובמקום השלישי .Fortniteאת חמישיית המשחקים הפופולריים ביותר סוגרים משחקי המחשב NBA ו־ Roblox.
מאחורי דירוג משחקי המחשב הפופולריים בקרב ילדים ובני נוער מסתתרת תמונה מדאיגה: יותר ממחצית מהבנות (53%) כמעט אינן משחקות כלל, לעומת כ־24% בלבד מהבנים שאינם משחקים כלל. בעוד בנים דומיננטיים במשחקי מחשב ובקונסולות - בעיקר במשחקי מלחמה, אסטרטגיה וספורט - בנות נוטות לבחור במשחקי מובייל פשוטים או במשחקי חשיבה, ולעיתים קרובות משחקות לבד. בקרב קבוצת הגיימרים הכבדים, המשחקים במגוון רחב של ז'אנרים ומשקיעים בכך שעות רבות, רק5% הן בנות, לעומת 12% בנים.
הממצאים מתבססים על מחקר כמותי רחב היקף בקרב 454 תלמידים יהודים בישראל, מכיתות ד ועד י"ב, שבחן דפוסי משחק, סוגי משחקים מועדפים ותדירות המשחק, וכן הבדלים לפי גיל ומגדר.
למה דווקא המשחקים האלה?
לדברי החוקרות, המשחקים שדורגו גבוה, ובראשם ,Minecraft הם משחקים פתוחים שאין להם "סוף", ומאפשרים חופש פעולה, יצירה והתאמה לטווח גילים רחב: מילדים בני תשע ועד בני נוער בתיכון. נוסף על כך, המחקר מצביע על כך שילדים ובני נוער נמשכים למשחקים שמאפשרים חזרתיות ללא תחושת מיצוי, התאמה לרמות מיומנות שונות, וחוויה חברתית משמעותית.
עוד עולה כי המשחקים שדורגו גבוה אינם רק פעילות אישית, אלא משמשים מרחב חברתי וכלי להשתייכות, בעיקר בקרב בנים. משחקים תחרותיים ושיתופיים, המלווים בתרבות של סרטונים, סטרימינג ושיח חברתי, זוכים לשכיחות גבוהה יותר. הדירוג הגבוה של משחקים מסוימים קשור גם לפער המגדרי: המשחקים המובילים מזוהים תרבותית כמשחקים "גבריים", ומדגישים תחרות, הישגיות, עימות וספורט.
ד"ר שרון הרדוף־יפה מהמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט וד"ר מיטל אמזלג מ־HIT מסכמות:
"למשחקים דיגיטליים יש פוטנציאל חינוכי משמעותי - הם מטפחים חשיבה אסטרטגית, פתרון בעיות, אוריינות דיגיטלית ומיומנויות חברתיות. העובדה שיותר משליש מהילדים, ובעיקר בנות, כמעט אינם משחקים כלל, מחייבת חשיבה מחודשת על נגישות, תרבות משחק ועיצוב סביבות דיגיטליות שיאפשרו השתתפות רחבה ושוויונית יותר".