
עם תיקון העוול ההיסטורי שהובילה האסכולה של אהרן ברק, אשר נטלה לעצמה סמכויות לא לה וביקשה להכפיף את סמכות הרבנות הראשית לערכאות חילוניות, אנו בדרך לשחרור מלפיתת מערכת המשפט.
מדובר במערכת שסיגלה לעצמה "סמכות עליונה" ללא הסמכה מהריבון, ובכך הרימה יד בתורת משה ובערכי היסוד של האומה.
מערכת המשפט החילונית הפכה לאבן נגף למדינת ישראל. תחת המעטפת של "המהפכה החוקתית" ופרשנות מרחיבה לחוקי היסוד, היא הפכה ממערכת אכיפת חוק למערכת המכתיבה ערכים. במקום להיות מערכת לאומית המונחית על ידי זהות המדינה כיהודית, היא הפכה לערכאה לעומתית שנשטפה בעולם ערכים פרוגרסיבי. בדומה למחלה אוטואימונית, היא החלה לתקוף את מנגנוני ההגנה והזהות של הציונות מבפנים, תוך שימוש בכלים משפטיים כמו "עילת הסבירות" כדי לבטל הכרעות המבוססות על קודשי ישראל.
עולם הערכים של בתי המשפט, המקדש את "זכויות הפרט" באופן מוחלט ואת ה"שוויון המדומה" מעל לכל ערך תורני או לאומי, הוביל בסופו של דבר לפגיעה הן בכלל והן בפרט. כאשר ה"משפט" מנתק עצמו ממקור הסמכות האלוקי, הוא נותר ככלי ריק המבוסס על נרטיבים משתנים ועל טשטוש אמיתות נצחיות.
בלי משפט חזק חברה לא יכולה להתקיים; זהו הבסיס לאמון הציבורי ולצמיחה כלכלית וחברתית. אך משפט אמיתי אינו יכול להישען על יסודות זרים. כל מי שרואה את הנולד מבחין כי מדינת ישראל צועדת לקראת החזרת המשפט לתפארתו - מעבר ממשפט המבוסס על חוקים עות'מאניים מיושנים ופרוצדורות הוטנטוטיות, אל עבר המשפט העברי. זהו הצדק האמיתי שירשנו במעמד הר סיני, המשלב חסד ואמת, ואינו כפוף לאופנות חולפות.
המשפט העברי מציע חלופה עדיפה ומוסרית לאין ערוך על פני המערכת הקיימת, המבוססת על חוקים עות'מאניים ומנדטוריים מיושנים, הן במאבק בבירוקרטיה, הן בדיני נזיקין, ויחסי עובד מעביד ובעיקר בעניין עילת הסבירות:
השבת ה"סבירות" אל השכל הישר -דיני ראיות ודיינות במקום "עילת הסבירות" החילונית, שהפכה לכלי של השופט לכפות את דעתו האישית על נבחרי הציבור, המשפט העברי מציב דיינים יראי אלוקים המחויבים לדין אמת. הדיין ביהדות אינו "מחוקק-על" אלא משרתה של האמת האלוקית, המבוססת על מסורת הדורות ולא על אופנות חולפות.
הכוח נמצא כעת בידי הציבור. האחריות היא לבחור בחיזוק מעמד הדיינים יראי האלוקים, המחויבים לדין תורה, על פני שופטים המונחים על ידי תרבות מערבית אובדנית. עלינו להשיב את הריבונות למקור סמכותה האמיתי - תורת ישראל.