בימים האחרונים הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד נער בגיל 14 בשל מגע עם גורם איראני בשמו ביצע משימות בתמורה לתשלום.
על האופן בו מתמודדת מערכת המשפט עם חשד שכזה המופנה כלפי חשוד שגילו צעיר כל כך שוחחנו עם עורך הדין אריאל עטרי שייצג נער בגיל דומה ובחשד לעבירות דומות.
עטרי, המייצג בימים אלה שני אחים שנטען כלפיהם שגם הם יצרו קשר עם גורם איראני, בעוד הם עצמם טוענים שניצלו את האיראני לטובת רווחים בעוד הטעו אותו במידע כוזב, מזכיר כי גיל האחריות הפלילית הוא 12, ובלשונו "בן 13 למצוות ומסתבר שבן 12 לעבירות...".
ובמקרים שכאלה "יש מחלקה מיוחדת של משטרת ישראל לחקירת נערים וקטינים. מדובר בחוקרים שקיבלו הכשרה מיוחדת לחקירת קטינים, דרכי החקירה שונות, השעות שבהן מותר לחקור שונות, בדרך כלל יש להם זכות שמבוגר יהיה איתם בזמן החקירה. קצין אמנם יכול למנוע זאת אבל הזכות קיימת, מה שאין כן אצל בגירים".
עו"ד עטרי משיב גם לשאלת ההבנה של בני 14 להשלכות מעשיהם ומציין כי אנו בימים בהם "ילדים בגיל 14 כותבים תוכנות במחשב ומבצעים מעשים מאוד מורכבים. מדובר גם במעשים שלא ניתן לטעות בהם", וזאת בניגוד למקרים בהם ניתן לטעון שמטרת המעשה לא הייתה ברורה, ובהקשר זה הוא מספר על האירוע בו הוא עצמו ייצג נער בן 14 שהאיראנים ביקשו ממנו לצלם את הכותל וכשהבין שמדובר בגורם איראני עצר את שיתוף הפעולה והקשר.
עוד מציין עטרי כי גם במקרה שני האחים שהוא מייצג החוקרים בוחנים עד כמה ניתן היה להבחין בזהותו של הגורם עימו היו בקשר. כמו כן נבחן טיב המשימות שהחשוד התבקש לעשות. "יש משימות ניטראליות כמו שאותו נער שייצגתי התבקש לצלם את מדף הגבינות בסופר. הם עושים זאת כדי להרדים את המבצע, כך זה גם בריגול, נותנים משימות במדרג נמוך, מקבלים חמישים שקל, ולאט לאט מדרג המשימה עולה. כך הקשר מתבסס כשתשומת הלב מורדמת ואז עולים שלב אחר שלב".
באשר לענישה הצפויה לחשוד בגיל צעיר כל כך, אומר עו"ד עטרי כי "קיימת מגבלה ולא ניתן לשלוח לכלא עד גיל 14, אבל יש מסגרות אחרות. אפשר להטיל מסגרות שלא בבית. מאחר והדגש הוא טיפולי ויש משמעות לשאלת המעצר, אם היה מעצר או לא, מבינים שנערים הם חומר רך ובר עיצוב, ושצריך להיזהר לפני שמטילים עליהם עונש מאסר, ולכן נותנים הזדמנות מול שירות המבחן לבחון אם מדובר במישהו שלא ניתן לתקן וכו'. אני מעריך שלא זה יהיה הרושם במקרה הזה כי מדובר במי שרצה להרוויח קצת כסף למסיבות ולא חשב עד הסוף, ולכן אני אופטימי לגביו, שלא ירצה עונש מאסר".
עטרי מדגיש כי בניגוד למי שמבצע את המעשים עבור בצע כסף יש מי שבמפגיע בוחר לבצע את המעשים על מנת לפגוע בביטחון המדינה. המקרה בו עטרי עצמו מייצג, מקרה האחים, הוא מקרה אחר בתכלית, שכן מדובר באירוע בו החשודים טוענים שאכן היו בקשר עם גורם איראני אך עשו זאת על מנת להטעות אותו ולפגוע במטרותיו, כלומר על מנת להגן על מדינת ישראל.
"הם הבינו שמי שפנה לאחד מהם הוא גורם איראני והחליטו להונות אותו. הם יצרו באמצעות בינה מלאכותית מסמכים ותמונות וקיבלו הרבה מאוד כסף מהאיראנים שהיו בטוחים שהם מקבלים מסמכים מלב הצבא הישראלי".
לשאלתנו אם טיעון הרצון להטעות את האיראנים אכן מסייע משפטית, משיב עו"ד עטרי ואומר כי יש לבחון מספר פרמטרים והראשון בהם הוא האם יסודות העבירה התמלאו או לא. מאחר וברור שלא כל שיח או מפגש בחו"ל עם אזרח איראני נחשב לקשר עם סוכן חוץ, ובנוסף טיעון כזה של רצון להטעות הוא טיעון שניתן להעלות אותו במסגרת שלב ההגנה מהצדק, "טיעון משפטי שאומר שגם אם במובן המשפטי הטהור יסודות העבירה מתמלאים, עדיין הצדק מחייב את ביטול כתב האישום".
ומה באשר לטענה שניתן לכאורה להטיח בחשודים שכאלה ולומר שגם אם רצו להטעות את האיראנים, נכון היה לעשות זאת בתיאום עם גורמי הביטחון הרלוונטיים? "זו טענה נכונה אבל מתעלמת מהטבע האנושי. כשעושים דברים כאלה לא חושבים קילומטרים קדימה. חושבים שיש כאן איראני אז בוא ונטעה אותו. לא עושים את חישובי החשבונות שאולי זה פוגע בביטחון. להיפך, הם רואים בעצמם מי שמזיקים לאויב. נכון שצריך לדווח אבל המקרה הזה מאוד נדיר. בכל המקרים האחרים המחשבה כללה רצון להזיק וכאן המחשבה הייתה רצון להועיל, וזה מה שהופך את התיק למורכב".