לפי מזג האוויר שבחוץ קשה להאמין, אבל מסתבר שהקיץ כבר כאן, או לפחות שעון הקיץ. בלילה הקרוב יתחלף השעון. על הצורך בשינויי השעון מחורף לקיץ ולהיפך, שוחחנו עם ד"ר רוני מועלם, מרצה בחוג לטבע וביולוגיה במרכז האקדמי לוינסקי - וינגייט.
את דבריו פותח ד"ר מועלם בהסבר רקע אודת משמעות המונח יום הנקבע לפי השמש, שעת הזריחה, שעת השקיעה והמסלול שביניהן, כאשר הנקודה הרלוונטית היא נקודת האמצע, נקודת ה"צהירה", שהיא גם המקור למונח צהריים.
"השמש צוהרת בישראל בכיוון דרום וזה למעשה אמצע היום. לפי שעון חורף, שהוא השעון המקורי אם אנחנו סופרים מקו האפס שבאנגליה, אנחנו באזור שנקרא פלוס שתיים כי הצהיירה אצלנו היא שעתיים בערך לפני הצהירה באנגליה. המשמעות היא שלפי הזמן העולמי הצהירה אצלנו היא בשעה רבע ל-12 או עשרים ל-12, זה אמצע היום הישראלי", אומר ד"ר מועלם ומזכיר כי מספר שעות זהה עובר מהזריחה ועד לנקודת הצהירה ומנקודת הצהירה ועד לשקיעה.
"שעות הפעילות שלנו באופן כללי הן בין שבע בבוקר לחמש-שש אחה"צ. בחורף אורך היום קצר מאורך היום בלילה בישראל היום הקצר ביותר הוא סביב ה-21 בדצמבר, עשר שעות, כלומר חמש שעות לפני הצהירה וחמש שעות אחרי הצהירה. המשמעות היא זריחה בסביבות שבע ושקיעה בסביבות חמש. אם נשאיר את שעון החורף המשמעות היא שהיום יתחיל בשמונה מה שיחייב הפעלת הרבה חשמל. לכן בחורף אנחנו הולכים לפי השעון המקורי".
לעומת זאת בקיץ "היום יכול להיות בשיא שלו 14 שעות, כלומר 7 שעות לפני הצהירה השמש זורחת, כלומר בחמש בבוקר, והשקיעה בסביבות שבע שזה בסדר, אבל זריחה בחמש היא כשעתיים לא מנוצלות. לכן הוחלט לדחות את הצהירה בשעה אחת ואז נקבל זריחה בשש ושקיעה בסביבות שמונה וכך נרוויח עוד שעה של אור שמש באחר הצהריים המאוחרים". המשמעות היא חיסכון משמעותי באנרגיה.
בהמשך הדברים מסביר ד"ר מועלם את התלות הגיאוגרפית בין מדינות העולם ביחס לשמש, ואת משמעות החלטתן של מדינות מסוימות שלא לשנות את השעון, ובהן שעת הצהירה משתנה בין התקופות השונות. החלטות שכאלה מתקבלות באופן שרירותי על פי רצונן של המדינות עצמן. בישראל החלטה להישאר עם שעון קיץ לאורך כל השנה תביא לזריחה בשמונה בבוקר, כלומר יציאה לעבודה בשעה חשוכה.