הקמפיין התקשורתי המתוזמן והמתוזמר, אודות "אלימות המתנחלים", כבר חצה ממזמן את גבולות מדינת ישראל.
הוא נחת באמריקה ובלחץ המימשל האמריקאי ש"נדהם" מהאלימות כלפי ערבים ביו"ש, מדינת ישראל התחייבה להקים יחידת אכיפה מיוחדת כלפיי יהודים במשרד הביטחון ולתקצב אותה ב 130,000,000 ₪.
אירוע "קטן" שעבר מתחת לרדאר, התחולל בשבוע החולף באחת החוות בגוש עציון. חוות מגן אברהם. מדובר בחוות חלוצים קטנה ככל החוות החולשת על שטח גדול וממוקמת במיקום אסטרטגי, בצמוד לכפרון כיסאן (בחלק מהמקומות נכתב: קיסאן), במזרח גוש עציון.
גוש עציון, שמבטיח את הרצף ההתיישבותי בין בית שמש לים המלח, חצוי באמצעיתו בשרשרת כפרי התעאמריים - שבט בדואי פולש, שהשתקע במאות השנים האחרונות בשולי העיר בית לחם ובצפון מדבר יהודה. חלקו נמצא בעיירות ובכפרים של קבע, כגון הכפר העוין תוקוע (שמשמר את העיר המקראית תקוע. עירו של הנביא עמוס), זעאתרה, רפידה ועוד.
בצומת המחבר בין המרחב היהודי הנושב והמתפתח של מזרח גוש עציון הצפוני (נוקדים, תקוע, כפר אלדד), לבין היישובים שמדרום להם ואף הם בתוך תחומי גוש עציון ויושבים בצלע המדבר (מעלה עמוס, מיצד ופני קדם), נוגסים הבדאווים התעאמרים בכל חלקה טובה ומבקשים באמצעות פלישות לא חוקיות למנוע את הרצף הטריטוריאלי המתבקש בין חלקי גוש היישובים שנקרא גוש עציון.
וזהו הסיפור של הכפריר כיסאן, שגם אם תטרחו ותחפשו אותו על המפות אך לפני שנים ספורות, תעלו חרס בידיכם. פשוט משום שהוא לא היה קיים, כמו רבים מהכפרירים והכפרונים החדשים ביו"ש, שצמיחתם היא תולדת תוכנית ההשתלטות הפלשטינאית על השטחים הפתוחים ביו"ש ומניעת רצף טריטוריאלי והקמת מדינת פלשטינאית דה פקטו גם אם לא דה יורה.
ערביי כיסאן וסייעניהם, פשוט יורדים דרומה מכיוון כפר האם תוקוע וסביבותיו, יושבים על דרך הגישה היחידה שמובילה לדרום מזרח הגוש ומייצרים חיכוך תמידי עם האוכלוסייה היהודית. איך? באמצעות ידויי אבנים, הנחת מטענים, מארבים לנוסעים בלילה, פלישות לשטחים של יהודים, הרס חקלאי, ובעיקר באמצעות השתלטות מתמדת על המרחב, שתכליתה כאמור, מניעת החיבור בין היישובים היהודים ותנועה חופשית ובטוחה בהם.
וכאן נכנסים לאירוע חלוצי הדור, אנשי החוות ובמקרה שלנו כדוגמא מייצגת (את חלוצי 130 החוות ביו"ש) אנשי חוות מגן אברהם. הם - מתי מעט אך עזי נפש, עולים לקרקע בלי חשמל, ללא מים זורמים, בלי שום תמיכה מהרשויות, ובידיים חשופות מעבדים את אדמת המולדת, על גדות נחל ערוגות היפהפה והפורח. ביום עובדים ומגדלים ובלילה שומרים על ציר התנועה פתוח ועל הצאן מפני השודדים והפורעים הערביים. וראוי שנזכור החלוצים הללו, לא שומרים רק על חלקת הקרקע הצמודה אליהם או על רצף יישובי ביהודה ובשומרון, אלא הם אלו שמונעים בגופם ובעוז רוחם את הקמת המדינה הפלשטינאית שאקסמפלר מחריד מתוצאותיה, קיבלנו כולנו ביום המר והנמהר של ה 7/10.
הערבים ובכללם הפולשים בכפר הלא חוקי כיסאן השוכן בסמוך, כמובן שלא מקבלים זאת בשוויון נפש, הרי כל תכלית ישיבתם של הכיסאנים שם, למנוע מן היהודים את הרציפות היישובית וההגנה על השטחים הפתוחים - נוקטים כלפיהם כל הזמן באלימות.
וכעת נותר לכם רק לדמיין איך זה קורה; יוצא רועה הצאן החלוץ למרעה, הוא חמוש על פי רוב במקלו ובתרמילו ולהגנתו הוא שם את מבטחו בעיקר בבורא עולם, ולפתע משום מקום מתנפלים עליו עשרות ערבים ומיידים אבנים וסלעים ומכים אותו במקלותיהם עד זוב דם ובדרך, פוגעים בצאן ומשחיתים את שדות היהודים. זה אירוע שמתחולל כל הזמן ובכל הגזרות ביהודה ובשומרון. לא תשמעו עליו מילה בתקשורת, משום שאלימות ותוקפנות כנגד "נערי גבעות" הוכשרה בדעת הקהל והפכה ללגיטימית.
אז לרועים החלוצים של חוות מגן אברהם זה קרה 3 פעמים בשבוע האחרון ואני מניח שמתי מעט מן הקוראים בכלל שמעו על כך. לעומת זאת "אלימות המתנחלים" ו"פרעות נערי גבעות", פותחות אפילו בימי מלחמה עצימים אלה, את מהדורות החדשות. מדוע? כי כך מעצבים נרטיב. העובדות והאמת לא מעניינים, אלא מה אתה אומר לעיני הצופים ומשמיע לאוזניי מאזינים. דמוניזציה של ההתנחלות, הטלת רפש במפעל חלוצי חיוני כגון החוות ביו"ש - שאגב מדינת ישראל היא זו שהייתה צריכה להיות נושאת הדגל שלו ורק בלית ברירה ובשל היעדרה מן האירוע, נכנסו לכך החלוצים - משרתת אינטרסים פוליטיים. בדומה לנרטיבים שכיחים אחרים, כגון: "אוכלי המוות של הציונות הדתית".
שומה עלינו אפוא, לחזק, לעודד ולתמוך בחלוצי הדור, עזי הרוח ומסורי הנפש העושים לילות כימים בהגנה ובביצור חבלי המולדת.
נִבְנֶה אַרְצֵנוּ, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,
כִּי לָנוּ, לָנוּ אֶרֶץ זֹאת.
נִבְנֶה אַרְצֵנוּ, אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,
זֶה צַו דָמֵנוּ, זֶה צַו הַדּוֹרוֹת.
נִבְנֶה אַרְצֵנוּ עַל אַף כָּל מַחֲרִיבֵינוּ,
נִבְנֶה אַרְצֵנוּ בְּכֹחַ רְצוֹנֵנוּ ("נבנה ארצנו" אברהם לוינסון