על משמעותו המשפטית של המונח 'ידועים בציבור', ארוסות המלחמה וסוגיות נלוות נוספות משוחח הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית קריית אונו, באולפן ערוץ 7.
המשמעות הבסיסית של מונח ה'ידועים בציבור' היא זוג שבחר להקים בית משותף מבלי להינשא, זאת ממגוון שיקולים אפשריים. לא פעם לבני הזוג הללו לא ידוע שחלה עליהם מציאות משפטית וקניינית משמעותית מאוד, כאשר הפרט המשמעותי ביותר הוא בדיני ירושה, כלומר שאם אחד מהם נפטר ובית המשפט מכיר בהם כידועים בציבור, הנותר בחיים יורש מחצית מרכושו של הנפטר, כולל נכסים שרכש הנפטר אולי אף בפרק א' של זוגיות קודמת.
מעמד של ידועים בציבור מקנה לבת זוג של חייל שנפל מעמד של אלמנת צה"ל על פי החוק הישראלי, ולשם כך די בחשבון משותף ובחיים משותפים בפרק זמן קצר של כשנה וחצי. המשמעות מבחינת מערכת הביטחון היא תמיכה כלכלית של כעשרת אלפים שקלים עד סוף החיים, לימודים ועוד, גם אם אותה 'אלמנה' -ידועה בציבור נישאה לבן זוג אחר.
בעקבות קביעה זו של החוק הישראלי פנו נציגי הציבור הדתי וטענו שבמקרה של בני זוג שומרי מצוות הם יכולים להגיע למעמד של מאורסים, מעמד גבוה יותר מידועים בציבור, להיערך לחתונה, אבל משום שלא חיו יחד תמצא את עצמה בת זוגו של החלל הדתי ללא זכויות. בעקבות כך תוקן החוק ונקבע מנגנון להוכחת אירוסין עבור בני המגזר הדתי שאינם מתגוררים יחד לפני החתונה. לפי שעה התיקון בחוק לטובת הארוסות מעניק להן זכויות רק עד חמש שנים מיום נפילת בן הזוג, מה שאין כן הידועות בציבור שמקבלות את זכויותיהן לכל החיים.
בדבריו ממליץ הרב פרופ' כהן לבני זוג שמתגוררים יחד לנסח צוואה הנוגעת לרכושם. לשם כך די בניסוח אישי בכתב יד וללא עורך דין ובו התייחסות לנכס וקביעה, למשל, שבמקרה של מוות הנכס חוזר להוריו של כותב הצוואה, ובכך נמנעת העברה של מחצית מהנכס לידוע בציבור, אלא אם ייקבע כי מחצית הנכס עבר לבן הזוג במהלך החיים מכח הלכת השיתוף.
על המציאות המורכבת הנוכחית של מגורים משותפים מלמד אירוע עליו מספר פרופ' הרב כהן ובו זוג לאחר שנה וחצי של חיים משותפים, שכבר נרשם לנישואין בקפריסין, מכיוון שלא יכול היה להירשם כדין בישראל, עבר תאונה בה נהרגה האישה. הוריה הגישו תביעה אליה הצטרף גם בן הזוג. בערכאות בית משפט השלום והמחוזי הם הוגדרו כידועים בציבור. בבית המשפט העליון קבעה השופטת וילנר כי הם אינם מוגדרים כך מאחר ואין ראיה שהתכוונו לכרוך את עצמם ליחסים משפטיים לעת הזו. כלומר דווקא מאחר שהם נרשמו לנישואים המשמעות היא שכוונתם היא לשותפות משפטית רק אחרי הנישואין ולא לפניהם.
במקרה זה קבעה השופטת וילנר כי כיום נישואים שלא ברבנות מתבצעים בקלות, בעיקר לנוכח "נישואי יוטה", נישואים מקוונים שמבוצעים דרך הזום והפכו לתופעה בתקופת הקורונה. לכן, מכיוון שכל כך קל להינשא, קבעה השופטת, העובדה שהשניים לא נישאו מבהירה לכאורה שלא הייתה להם כוונה להתחייב זה לזו. לכן גם אם מבחינה דתית הם מנועי חיתון עדיין יכלו להינשא בנישואין אזרחיים נוסח יוטה. ואם לא עשו כן ייתכן שהמשפט לא יראה בהם ידועים בציבור. השופטת קבעה שישה פרמטרים להוכחת חיים משותפים השקולים לחיי נישואים.
להכרעתה זו של השופטת הייתה השלכה על הפיצוי של בן הזוג. הוא לא קיבל סכום של מעל מיליון שקלים מחברת הביטוח, מאחר ועל פי הכרעת וילנר הוא אינו מוגדר ידוע בציבור. לו עמדה זו תתקבל גם במערכת הביטחון עשויות נשים רבות הזוכות למעמד של אלמנות צה"ל בשל היותן ידועות בציבור, למצוא את עצמם ללא שורה ארוכה של הטבות ותמיכות כלכליות ואחרות מהמדינה מאחר וההכרה בידועים בציבור הוחמרה בעקבות אותם שישה פרמטרים עליהם דיברה השופטת וילנר.
לקראת סוף הדברים מסכם הרב פרופ' כהן ואומר כי אמנם על פי ההלכה אין כל היתר לסוג כזה של חיים משותפים, אך זוגות שבוחרים בדרך זו של חיים נכון להם לפתור בעיות של חלוקת ממון ורכוש דרך צוואה ודרך הסכם הפרדת ממון.