הרב יוסף צבי רימון
הרב יוסף צבי רימוןצילום: ערוץ 7

השורות שלהלן מבטאות מעט מהמיית הלב, מהתודה הגדולה לבורא עולם, לחיילים שלנו ולעם הנפלא שלנו (כדאי לשיר במנגינה הרגילה של "דיינו").

"דיינו" אין כוונתו שאנחנו מסתפקים בכך, אלא ש"דיינו להודות". על כל שלב, צריך להודות בפני עצמו. לפני כמה חודשים כתבתי את "מגילת התקומה", על הנסים במלחמה זו. רבים אמרו לי שהדברים חיזקו אותם מאוד, אבל במיוחד התרגשתי מדבריהם של כמה עשרות משפחות שכול, שאמרו לי שקיבלו חיזוק גדול מקריאת הדברים, ומשמעות נוספת לנפילתם יקירם הי"ד. דברים אלו נתנו לי חיזוק לכתוב את ה"דיינו".

ראיית הגודל איננה מבטלת את הכאב; היא מאפשרת להתמודד עם הכאב; היא מאפשרת להתרומם מתוך הכאב. בליל הסדר, לא נאמר הלל רק על העבר. נודה גם על הנסים שלנו, על הזכות להיות דור של גאולה, דור שזוכה לחוש בפעמי משיח.

אִלּוּ רָאִינוּ מִקְצָת נִסִּים, וְלֹא רָאִינוּ אֶת כֻּלָּם - דַּיֵּנוּ

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ:

שֶׁהִתְאַחֵד הָעָם בְּעֵת צָרָה,

וּפַעֲמָה גְּבוּרָה בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה - דַּיֵּנוּ

שֶׁנָּפְלָה עַל חִזְבַּאלְלַה אֵימָה וַחֲשֵׁיכָה,

וּבְשִׂמְחַת תּוֹרָה לֹא הִצְטָרֵף לַמַּעֲרָכָה - דַּיֵּנוּ

שֶׁזָּכִינוּ לְחַיָּלִים שֶׁנָּתְנוּ בָּנוּ כֹּחַ,

וּלְדוֹר נִפְלָא שֶׁלֹּא יָדַע מָנוֹחַ - דַּיֵּנוּ

שֶׁחֻסְּלוּ רָאשֵׁי חָמָאס וְחֵילָם רָעַד,

וְהֻכְרַת סִינְוָואר הָרָשָׁע לָעַד - דַּיֵּנוּ

שֶׁהִכָּה נֵס הַבִּיפֶּרִים בָּאוֹיֵב בְּתַחְבּוּלָה,

וְאָחַז בּוֹ פַּחַד, אֵימָה וּבְהָלָה - דַּיֵּנוּ

שֶׁחֻסַּל נַסְרָאַלָּה וְחֶבֶר מְרֵעָיו,

וְהֻכָּה חִזְבַּאלְלַה בְּכָל אֲגַפָּיו - דַּיֵּנוּ

שֶׁשִּׁלְטוֹן אָסָד נָפַל כְּחוֹמָה,

וְצָהָ"ל הִכָּה צְבָאוֹ בְּעָצְמָה - דַּיֵּנוּ

שֶׁסּוּרְיָה נֶהֶפְכָה לְסִיּוּעַ לְטַיָּסֵינוּ,

וְדַרְכָּהּ טַסְנוּ לִפְגֹּעַ בְּצָרֵינוּ - דַּיֵּנוּ

שֶׁבְּ"עַם כְּלָבִיא" אֶת אִירָאן הָדַפְנוּ,

וּבִשְׁנַיִם עָשָׂר יוֹם אוֹתָם נִצַּחְנוּ - דַּיֵּנוּ

שֶׁכְּנֶגֶד הַתַּחֲזִיּוֹת עַל רִבְבוֹת הֲרוּגִים,

עָמַדְנוּ אֵיתָנִים וְזָכִינוּ לְנִסִּים - דַּיֵּנוּ

שֶׁה' טָרַד אֶת רוּסְיָה בְּמִלְחַמְתָּהּ,

וְלִימִין אִירָאן לֹא נִצְּבָה בִּמְצוּקָתָהּ - דַּיֵּנוּ

שֶׁעוֹרֵר ה' אֶת אַרְצוֹת הַבְּרִית לְצִדֵּנוּ,

שֻׁתָּפִים בְּבִעוּר הָרַע מֵעוֹלָמֵנוּ - דַּיֵּנוּ

שֶׁפָּגַעְנוּ בְּרָאשֵׁי הָחוֹתִ'ים בְּתֵימָן,

וְשָׁבַרְנוּ זְרֹעָם בְּכֹחַ אֵיתָן - דַּיֵּנוּ

שֶׁפְּדוּיֵי ה' שָׁבוּ מִן הַמֵּצַר,

לְעַם אֶת בָּנָיו לֹא יַפְקִיר לְזָר - דַּיֵּנוּ

שֶׁבִּגְבוּרָה הֵשַׁבְנוּ אֶת חֲלָלֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים,

וְלִקְבוּרַת יִשְׂרָאֵל הוּבְאוּ בְּרַחֲמִים - דַּיֵּנוּ

שֶׁבְּ"שַׁאֲגַת הָאֲרִי" הָלַמְנוּ בְּאוֹיְבֵינוּ,

וְנִסִּים גְּלוּיִים נִגְלוּ לְעֵינֵינוּ - דַּיֵּנוּ

שֶׁנָּתַן ה' עֵצָה לַפַּרְסִים,

לְהִלָּחֵם בַּסּוֹבְבִים וּלְהוֹפְכָם לְאוֹיְבִים - דַּיֵּנוּ

שֶׁהִקְדִּים הַבּוֹרֵא רְפוּאָה לַמַּכָּה,

וּבְכִפַּת בַּרְזֶל וְחֵץ אֶת עַמּוֹ זִכָּה - דַּיֵּנוּ

שֶׁכַּלְכָּלַת יִשְׂרָאֵל עָמְדָה בְּחָסְנָהּ,

כְּנֶגֶד הַתַּחֲזִיּוֹת שֶׁחָזוּ נְפִילָתָהּ - דַּיֵּנוּ

שֶׁדַּוְקָא בָּעֵת הַזּוֹ שָׁבִים לִגְבוּלָם,

עוֹלִים חֲדָשִׁים מִקְּצָווֹת הָעוֹלָם - דַּיֵּנוּ

שֶׁמִּתּוֹךְ הַפֵּרוּד צָמְחָה אַחְדוּת,

וְרֹב הָעָם מְבַקֵּשׁ רֵעוּת - דַּיֵּנוּ.

שֶׁזָּכִינוּ לִחְיוֹת בִּמְדִינָה מֻפְלָאָה,

וְהִתְבָּרַכְנוּ בְּצָבָא מְעוֹרֵר הַשְׁרָאָה - דַּיֵּנוּ

שֶׁזָּכִינוּ לִנְשֹׁת-חַיִל עַמּוּד הַתָּוֶךְ בָּאֻמָּה,

וּלְעַם נִפְלָא בִּמְסִירוֹת וּבְעָצְמָה - דַּיֵּנוּ

שֶׁזָּכִינוּ לֶאֱמוּנָה בְּקֶרֶב הָאֻמָּה,

מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה וּמֵחֻרְבָּן לִתְקוּמָה - דַּיֵּנוּ

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁיִּתְרַפְּאוּ כָּל הַפְּצוּעִים בִּמְהֵרָה,

וְתִמָּצֵא לְכָל מִשְׁפְּחוֹת הַשְּׁכוֹל נֶחָמָה וְאוֹרָה.

כְּשֵׁם שֶׁזָּכִינוּ לְנִסִּים גְּלוּיִים, שֶׁלּא יִסָּפְרוּ מֵרֹב,

כָּךְ נִזְכֶּה לְהֶמְשֵׁךְ תַּהֲלִיךְ גְּאֻלָּתֵנוּ וּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּקָרוֹב.

וְנֹאמַר לְפָנֶיךָ שִׁירָה חֲדָשָׁה הַלְלוּיָהּ.

ה"דיינו" נכתב החל מפורים, והמשיך בניסן. ובע"ה נקווה בקרוב, לבתי גאולה נוספים. תודה לצורית אליצור מאלון שבות, שסייעה רבות בכתיבת ה"דיינו".