א. ליל שימורים לדורות
"ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו צבאות ה' מארץ מצרים. ליל שימורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה לה' שימורים לכל בני ישראל לדורותם" (שמות י"ב). והלילה הזה, ליל השימורים, ליל הסדר, במהלך כל הדורות מהווה מגדלור של אירועי ניסים, המסונפים דוקא לליל הסדר, כפי שמבטיח לנו הכתוב: לדורותם. וכך כותב הרב חרל"פ זצ"ל בהגדת מי מרום: "וכמו אז בשעת יציאת מצרים כן בכל שנה ושנה בהתקדש ליל שימורים לה', זוכה כל אחד ואחד מישראל שהקב"ה כביכול מטפל בו בכבודו ובעצמו..." .
שמירה אלוקית מיוחדת לכלל ישראל ולפרטיו, מלווה אותנו במהלך כל הדורות, ואף להלכה אנו נוהגים שלא לומר פסוקים של שמירה לפני השינה בלילה זה. בפיוטי ליל הסדר נזכרים אירועים רבים מאלה שקרו לישראל בלילה מיוחד זה, ומתברר שאירועים וניסים גדולים התרחשו דווקא בליל הסדר. כיצד התנהגו ישראל בליל הסדר שהיתה בו מצוקה או מלחמה? נלמד אנו מאבותינו.
ב. ליל סדר שלפני כניעה?
תקופה קשה לישראל: הימים ימי מלכות חזקיה מלך יהודה, מלך צדיק המקיים את דבר ה'. סנחריב מלך אשור עולה עליו לירושלים למלחמה. והוא שולח אל מול ירושלים את רבשקה כדי לעמוד ולדבר בקול רם דברי כניעה ודיכוי. "כה אמר המלך אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם מידו. ואל יבטח אתכם חזקיהו אל ה' לאמור הצל יצילנו ה' ולא תינתן העיר הזאת ביד מלך אשור.
אל תשמעו אל חזקיהו..." דברים אלה שנושא רבשקה בלשון יהודית באים כדי לרפות את ידיהם של אנשי ירושלים, להחליש את כוחם ולגרום להם להיכנע לפני מלך אשור. סנחריב מגיע לירושלים בערב פסח, ובליל הסדר הוא מכין את צבאו על מנת לכבוש את ירושלים מחר. ובירושלים עורכים ליל סדר ככל שנה ושנה. ואף על פי שהם יודעים מה עלול להיות מחר, אומרים הלל ושירה לפני הקב"ה כהרגלם. "והיו ישראל וחזקיהו יושבין ואומרין את ההלל שהיה לי של פסח והיו מתייראים לומר עכשיו ירושלים מתכבשת בידו..." (שמות רבה י"ח, ה'). ישראל אינם אדישים למה שעומד להתרחש, הם מתייראים מסנחריב וצבאו, ויודעים שלכאורה זמנם קצר.
בכל זאת יושבים חבורות חבורות וקוראים הלל, ועורכים סדר פסח כהרגלו. גבורה ישראלית מופלאה, היכולת להתרכז בליל הסדר, היכולת להלל את ה', גם כשלא ידוע מה ילד יום, ובעיקר היכולת ללכת לישון באותו הלילה, כלשוןחז"ל: "כיוון שהשכימו בבוקר לעמוד ולקרות קריאת שמע ולהתפלל ...." כלומר הלכו לישון כרגיל, וקמו כרגיל לתפילה, כאילו אין צבא אויב מאחורי החומות, כאילו סנחריב ורבשקה לא מתכננים את כניעתם.
ג. ליל הסדר של מרדכי
גזירת המן הרשע להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים גם היא באה בסמוך לפסח. ובקשת אסתר: "לך כנוס את כל היהודים... וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים", חלה בליל הסדר. ובאותה שנה היהודים בשושן לא אכלו מצה ולא ערכו סדר, ולא היתה שמחה, אלא צום ותענית. כך דורשת הגמרא במגילה (ט"ו) את הביטוי במגילה: "ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר ציותה עליו אסתר", מרדכי עובר על דברי תורה, ולא אוכל מצה ומרור בליל הסדר, כי אם אין יהודים אין פסח, כלשון חז"ל במדרש. ההדרכה של אסתר היתה לתפילה וזעקה, וביטול כל הסדרים הרגילים, בעוד חזקיה הדריך את אנשי ירושלים לנהוג סדר כהלכתו, כרגיל. ההבדל נעוץ בין אנשי ירושלים בעלי גבורת ארץ ישראל, ובין אנשי הגלות בימי מרדכי. בארץ ישראל נוהגים בגבורה, בעוצמת חיים.
ד. דור של גאולה - מסוגל להדרכת חזקיה
ימים קשים וארוכים עוברים על עם ישראל כולו. הריצות למקלט, החרדות, ההרגשה של חוסר וודאות וחוסר בטחון מלווה אותנו. אנשי גבול הצפון נמצאים בחזית, הגיבורים הללו הנמצאים במקומות היותר מסוכנים, נושכים שפתים ומחזיקים. הם גיבורי הכח של התקופה הזו. הצפון פורח באביב הזה שכולו ירוק, ואנחנו מחכים שישובו המטיילים אוהבי הארץ למקומינו. בתי הכנסת פתוחים, סדרי פסח נחגגים כראוי וכרגיל, עם ההקפדה על ההנחיות הנדרשות. הלב מלא עוצמה, מתפעל מגבורת המתיישבים בצפון וגבורת חיילינו, ונאמר לפניו שירה חדשה, הללויה.
הרב יעקב ידיד הוא ראש ישיבת ההסדר בכרמיאל ורב הגרעין התורני אורות כרמיאל מבית 'קרן קהילות'