קצין הנדסה ראשי לשעבר, תת-אלוף (מיל’) משה שלי שאיבד את בנו רס"ן בן ז"ל שנפל במהלך המלחמה בעזה, מוביל מאז יוזמות הנצחה וקורא לאמץ גם בליל הסדר את זיכרון הנופלים.
הרעיון, לדבריו, פשוט אך משמעותי: כל משפחה תבחר סיפור של לוחם שנפל, תקרא עליו ותשתף אותו סביב שולחן החג. “זה לא רק זיכרון - זה גם חינוך", הסביר בראיון לבני טיטלבוים בכאן מורשת. “כך אנחנו מחברים את הדור הצעיר לסיפורים של הקרבה, לערכים ולזהות שלנו כעם. זה המעט שאנחנו יכולים לעשות עבור הנופלים".
הוא סיפר על בנו שהיה לוחם ומפקד והצטרף ליחידת 669 בשנת 2015. הוא סיים מסלול בהצטיינות והמשיך לפיקוד ביחידות מובחרות כמו חטיבת גולני ואגוז. זמן קצר לפני פרוץ המלחמה חזר ל-669, שם הוביל שינוי משמעותי באופן הפעולה של היחידה.
“הוא הכניס את היחידה לתוך התמרון הקרקעי", סיפר האב. “זה מהלך שהציל פצועים רבים - אנשים הגיעו בתוך 20-30 דקות מהקרב לחדר ניתוח, וזה הבדל בין חיים למוות". בנו נפל במהלך קרב קשה באזור סג’אעיה, לאחר שנכנס ראשון למבנה כדי לחלץ לוחמים תחת אש. “הוא שמע בקשר קול של פקוד לשעבר במצוקה - ופשוט הלך", תיאר האב. “זו הייתה מנהיגות במלוא מובן המילה".
מעבר לסיפור האישי, שלי התייחס גם למצב הביטחוני. “התמונה הביטחונית השתנתה, בעיקר מול איראן, לבנון וסוריה", אמר, אך הזהיר מפני הסתבכות ממושכת: “אני חרד שנתבוסס בלבנון. אסור להישאר שם בלי תכלית ברורה".
לדבריו, לא ניתן להכריע את חיזבאללה רק באמצעות תמרון קרקעי, ויש צורך בשילוב מהלכים - צבאיים ומדיניים. “בסוף זה ייגמר בהסכם, אבל עד אז צריך להפעיל לחץ גם על ממשלת לבנון, לא רק על חיזבאללה".