אילה בן גביר, רעייתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מתארחת באולפן ערוץ 7 ומתארת את המציאות החריגה שבה חיה משפחתה מהרגע שהחלה המלחמה - בשל איומים מאיראן.

"מתחילת המלחמה, ממש מהאזעקה הראשונה בשבת, אספנו את חפצנו והעבירו אותנו מחוץ לבית", היא מספרת. הסיבה? איומים קונקרטיים מצד איראן ותכנונים לפגוע במשפחת השר. "ליתר ביטחון הוציאו אותנו מהבית וכרגע אנחנו במלונות בירושלים. זה נשמע כיף ליום-יומיים, אבל אחר כך צריך את הסלון, את המטבח, את החברים לילדים. מצד שני, אף אחד אצלנו לא מנקה לפסח השנה".

המלחמה נוכחת מאוד גם בהיבט המשפחתי. בנה הבכור התגייס ליחידה מובחרת ומשרת כעת בצפון. "זה מפחיד בתור אמא, אבל אני גאה בו מאוד. הוא סירב ללכת למקומות שאבא שלו ממנה בהם את המפקדים, רצה להצליח בזכות עצמו".

החיים לצד איתמר בן גביר, אולי האיש הפוליטי המדובר ביותר בישראל, אינם זרים לאילה. היא מלווה אותו מהימים שבהם היה "הילד השובב של הימין" ועד לשולחן הממשלה והקבינט. "הילדים חיים את החיים האלה מגיל אפס. הם נושמים את זה, זה הבית", היא אומרת ומוסיפה בגאווה: "אני מאוד שמחה בזה, כי אני מאמינה שאיתמר עושה דברים מדהימים. הוא חלק ממהלכים היסטוריים, וזה שווה כל רגע".

על הטענה שהיא היועצת הבכירה ביותר שלו, היא עונה בחיוך: "בוודאי שאני יועצת, ואני מרגישה חלק בלתי נפרד".

היא מודה שהשנים שינו את הסגנון שלהם: "לא שינינו את תפיסת העולם, אבל הסגנון השתנה. אתה כבר לא מפגין בחוץ, אתה צריך להעביר חוקים. זה הרבה יותר קשה, דורש הרבה יותר דיוק ומחשבה".

כיום, כשהיא נושאת אקדח באופן קבוע, בן גביר היא סמל למהפכת החימוש האזרחי שבעלה מוביל. "כשהיה לי אקדח היו רק כ-4,000 נשים חמושות, היום יש מעל 24,000. אני שמחה על הבדיחות ב'ארץ נהדרת', כי זה היה פרסום לנשק. במציאות הישראלית צריך נשק, זה מונע פיגועים ויוצר הרתעה. מחבל שרואה 'משוגעים עם נשק' חושב פעמיים".

אחד ההישגים שהיא מבקשת לשים על השולחן הוא המהפכה בבתי הסוהר. בן גביר מתארת מציאות שהייתה "זוועת עולמים" לפני כניסת בעלה לתפקיד, עם חגיגות של בשר, טלוויזיות ואוטונומיה של מחבלים בתוך הכלא. "איתמר אמר שזה לא יהיה. היום יש מזרון שנכנס בערב ויוצא בבוקר. אין מוצרי חשמל, האוכל מדוד בגרמים לפי החוק, והם סגורים בתאים 23 שעות ביממה. סוהר אומר משהו - כולם נעמדים לדום. אין יותר 'דובר אסירים' שהוא הרוצח הכי גדול. אנשי שב"כ אומרים לנו שמחבלים מוכנים לשתף פעולה רק כדי לא להיכנס לבית הכלא היום".

היא מתייחסת להתנהלות מערכת המשפט והיועמ"שית ומלאה בביקורת. "היא תוקעת גלגלים. לפעמים נראה לי שלא אכפת לה מדם של אנשים, העיקר להפיל את הממשלה. איתמר דורש שוויון בפני החוק, אם עוצרים קפלניסטים אז עוצרים את כולם, ואם משתמשים במכת"זית אז נגד כולם. אבל היועמ"שית אומרת 'ברור שלהם מותר ולהם אסור'".

היא הודפת את השימוש במושג "טרור יהודי": "אין דבר כזה. טרור זו קבוצה שתפקידה להטיל אימה. חבר'ה בודדים שעושים משהו - צריך לטפל בהם כמו בנתניה או בתל אביב, אבל זה לא טרור. האנטישמיים בעולם שמים על זה זרקור. זה לא אמור לגרום לנו להעניש בחומרה לא סבירה".

למרות העומס, השבת נשארת אי של שפיות. "אני לא יודעת איך אנשים מסתדרים בלי שבת. זה נותן רגע לנשום, לראות איפה עומדים".

בן גביר מסכמת באופטימיות: "הנוער הולך ונהיה יותר ימני ומסורתי, וזה נפלא. המהות שלנו היא היהדות, ובלעדיה אין לנו מה לחפש פה. אני מקווה שאיתמר יקבל הרבה מנדטים כדי להמשיך את החזון למקום בריא יותר. בסוף, נצליח".