שר המורשת עמיחי אליהו מגיב היום (שני) להודעת בית הנשיא מאמש, לפיה היועצת המשפטית של הנשיא, עו"ד מיכל צוק, דרשה ממחלקת החנינות במשרד המשפטים הבהרות לגבי "פערים מובהקים" שהתגלו בחוות הדעת, וביקשה להציג תקדימים של חנינה טרם סיום הליך פלילי.
לדברי השר אליהו, שהגיש לאחרונה לנשיא חוות דעת מקיפה התומכת במתן חנינה לראש הממשלה נתניהו בשל המלחמה, התשובות לשאלות הללו כבר קיימות. "את התשובות לשאלות ששואל היום בית הנשיא, כבר דרשתי וקיבלתי ממחלקת החנינות בהתכתבות רשמית בינינו לפני כשבועיים".
הוא ציין כי במהלך גיבוש חוות דעתו, התעמת מול אנשי משרד המשפטים באשר לסתירות בניתוח פסיקת בג"ץ ובתקדימים של חנינות שניתנו ללא הודאה באשמה או התקדמות בהליך המשפטי. "הודו במחלקת החנינות במפורש כי באותם מקרים של צורך מדיני עליון, הופעלה סמכות החנינה מבלי שהאסירים 'כלל הגישו בקשות חנינה', ומבלי ש'נערך דיון בנסיבותיו האישיות של כל אסיר'. זאת, לטענתם, לא מכוח חנינה מהותית אלא כ'פלטפורמה ליישום הסכמים מדיניים'".
"כלומר", מסביר השר, "מחלקת החנינות כבר הודתה שכאשר יש אינטרס לאומי, נעשו חנינות ובחלקן נשיא המדינה הפעיל את סמכותו הריבונית מבלי לדרוש וידויים, התנצלויות או ועדות שחרורים".
בדבריו, פירט שר המורשת תקדימים היסטוריים המוכיחים את טענתו. "מדינת ישראל נתנה חנינה במספר מקרים לבד מאשר בפרשת קו 300, לפני סיום המשפט ואפילו לפני הגשת כתבי אישום: לאחר מלחמת השחרור וכן לאחר מלחמת ששת הימים נתנה המדינה חנינה ציבורית לאזרחים שהתנהל נגדם בירור או הליך משפטי. סביב תוכנית ההתנתקות, חוקקה הכנסת חוק מיוחד לעצירת ההליכים המשפטיים, גם אם מסיבות סמנטיות נמנעה מלקרוא לו 'חנינה'. למרבה הזוועה והצער, עד שנת 2014 גם בעסקאות לשחרור מחבלים הפעיל הנשיא את סמכותו באופן דומה וללא בירור אישי".
השר הדגיש כי בכל המקרים הללו, המדינה הכירה בכך שמהות החנינה ניצבת אף מעל להליך המשפטי, מתוך צורך לייצר "מנגנון-על" הבוחן אינטרסים לאומיים הגדולים מכל בירור משפטי, כפי שציינו השופט שמגר והשופטת מרים בן-פורת בפרשת קו 300.
לקראת סיום דבריו, מתח השר אליהו ביקורת חריפה על התנהלות משרד המשפטים. "השאלות של בית הנשיא אמש מוכיחות שבאופן מפתיע, ובניגוד לעבודה המקצועית שנעשית בדרך כלל במחלקת החנינות, הפעם - מתוך דבקות ב'רוח המפקד', הלא היא רוחה של היועמ"שית - בחרו הפקידים להתעלם מהתקדימים ההיסטוריים. הם ניסו להתחמק מהדין הפשוט ומהפסיקה המפורשת, והותירו את חוות דעתם בערפל ובסתירות פנימיות".
על מנת לקצר תהליכים ולמנוע עיכובים בהחלטת הנשיא, הודיע השר כי העביר לבית הנשיא את תשובת מחלקת החנינות בדיוק כפי שניתנה לו. "התשתית המשפטית ברורה, התקדימים ידועים ומונחים על השולחן", סיכם אליהו, "כעת, בשלה העת להכרעה מנהיגותית אמיצה של נשיא המדינה".