החותים נכנסים מאוחר ובהיסטוס מסוים למערכה במפרץ ומאיימים להמשיך עד השמדתה של ישראל, לא פחות.
על מה שמוביל את החותים להתערבות הזו ולאיומים הללו שוחחנו עם נועה לזימי, חוקרת החותים במכון משגב לביטחון לאומי.
המעורבות החותית במערכה, מציינת לזימי, היא לפי שעה מצומצמת מאוד, אך עם זאת קשה להעריך לאן יתפתחו הדברים, וממילא עולה השאלה מדוע התמהמהו החותים וחיכו עד למועד הנוכחי כדי להצטרף למערכה נגד ישראל וארה"ב.
לשאלה זו, היא אומרת, יכולות להיות שתי תשובות מרכזיות. "אפשרות אחת היא ויכוח פנימי בצמרת הארגון באשר לעיתוי ולא לגבי עצם ההצטרפות. יכול להיות שהייתה חשיבה לגבי מתי להצטרף ולגבי אופי המעורבות בהתאם להתפתחות המערכה עם ישראל וארה"ב", אומרת לזימי ומזכירה כי כבר לפני כשבועיים התבטא בכיר חותי וטען כי ההכרעה נפלה וארגונו יצטרף למלחמה.
"אפשרות נוספת היא שהם חיכו וקיבלו אות מטהרן, שלא רוצה לשלוף את כל הקלפים בבת אחת אלא לפעול בשלבים כדי לייצר התשה והעצמה של הלחץ הבינלאומי על וושינגטון. ראינו את ההשפעות של חסימת מיצרי הורמוז מה שלא שכנע בהתחלה את האמריקאים וכעת אולי הם נכנסים למו"מ. כדי לשפר את עמדת המיקוח שלהם מול ארה"ב הם יכולים ללחוץ על ידי החותים גם על באב אל מנדאב, מה שיכול לשבש ציר חלופי של הנפט דרך הנמל הסעודי ששוכן על הים האדום".
בהתייחס ליכולותיהם של החותים מזכירה ומדגישה לזימי כי "החותים מונעים מלהט אידיאולוגי מאוד חזק. הם הפגינו תעוזה שלא בהלימה ליכולות הממשיות שלהם. הם כרכו את המאבק שלהם בסיפור הפלשתיני, ראינו את השיגור לישראל, אבל היו גם הרבה הבטחות ואיומים שלא התממשו. יחד עם זאת חשוב להם להיות מעורבים גם מתוקף השותפות עם טהרן. שרידות המשטר שם חשובה להם. הם אמנם לא יוכלו להיות מי שימנע את נפילתו אם יימשך מאמץ אמריקאי ישראלי בכיוון הזה, אבל אם המשטר בטהרן ישרוד הם לא ירצו להיות אלה שלא הפגינו תמיכה במשטר הזה שעלול לבוא איתם חשבון".
האם החותים לא חוששים מנפילת המשטר וממשטר חדש שיתנקם בהם? לזימי מציעה להתבונן בהיסטוריה של הארגון הזה שאמנם פועל ממניעים הישרדותיים אך עד כה לא הורתע מהקואליציה האירופית בים האדום, ראה כיצד המבצע האמריקאי הסתיים בהפסקת אש לאחר תקיפות אמריקאיות על מטרות חותיות רבות וכיוצא באלה עדויות לנחישותם הנמשכת, נחישות שהם מוכיחים גם בהתבטאויות מול ישראל, על אף הנחיתות המובהקת מולה. "האיראנים אמנם לא יכולים להבריח אליהם טילים כמו בעבר, גם כי הם שומרים את הטילים לעצמם, אבל הארסנל של החותים לא התרוקן. יש להם יכולת מסוימת של ייצור עצמי, יש להם מספיק כדי להטריד את ישראל", אומרת לזימי ומציינת כי שיבוש תנועה בים האדום לא מצריך מאמצים מרובים. די בסירות נפץ ובשיגור טילים לעבר ספינות כדי לגרום נזק רב ללא אמצעים יקרים במיוחד.
עוד מזכירה לזימי את המערכה הסעודית נגד החותים שהסתיימה בהפסקת אש בתיווך האו"ם לאחר שנות לחימה ארוכות שבהן לא עלה בידי סעודיה להכריע את החותים ששלטונם בתימן הפך לעובדה מוגמרת. בסופו של יום הגיעו הסעודים להסדר מול האיראנים בתיווך סיני והמשמעות היא שלמרות יכולותיה לא עלה בידי סעודיה להביס את החותים. עוד היא מציינת התפתחויות בדרום תימן שהחלישו את הקואליציה האנטי חותית.
מכל אלה ומנכונותו של טראמפ לחדול את המערכה מול החותים לאחר שורת הישגים וסיכומים מולם, ניתן ללמוד על ההיגיון החותי שמבין שעל אף כוחם המצומצם יש ביכולתם לעמוד מול מעצמות וכוחות חזקים בהרבה.