מליאת הכנסת אישרה הערב (שני) באופן סופי, בקריאה שנייה ושלישית, את הצעת חוק עונש מוות למחבלים.
הצעת החוק, שהובלה על ידי חברות הכנסת לימור סון הר-מלך, ניסים ואטורי וקבוצת ח"כים, עברה ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים ונמנע אחד, זאת לאחר שכל הסתייגויות האופוזיציה נדחו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הצביע בעד החוק, יחד עם חברי כנסת מסיעת 'ישראל ביתנו'. מנגד, חבר הכנסת בני גנץ לצד חברי סיעת 'דגל התורה' בחרו להצביע נגד. יו"ר 'נעם', ח"כ אבי מעוז, לא נכח במעמד ההצבעה.
לפי הצעת החוק, יוטל עונש מוות על מי שגרם בכוונה למותו של אדם במסגרת מעשה טרור.
החוק קובע כי ביהודה ושומרון עונש המוות יהיה ברירת המחדל למחבלים שאינם אזרחי ישראל, אלא אם בית המשפט הצבאי ימצא נסיבות מיוחדות המצדיקות עונש מאסר עולם.
בנוסף, סמכות בית המשפט להטיל עונש מוות לא תהיה תלויה עוד בדרישת פה אחד של השופטים או בבקשת התביעה.
עוד נקבע כי לא תינתן אפשרות לחנינה או להקלה בעונש, וכי גזר הדין יבוצע בתלייה בתוך 90 ימים מרגע שהפך לחלוט, כאשר ראש הממשלה יוכל לבקש עיכוב ביצוע במקרים מיוחדים לתקופה מוגבלת - עד 180 יום בלבד.
תיקון לחוק הממשלה קובע כי הממשלה לא תהיה רשאית להורות על שחרור ממאסר של אדם שנדון למיתה - סעיף שנועד למנוע הכללת מחבלים אלו בעסקאות עתידיות.
הנידונים למוות יוחזקו בהפרדה מוחלטת בבתי הסוהר, עם הגבלת גישה וסודיות סביב ביצוע גזר הדין. לנפגעי העבירה תעמוד הזכות לקבל עדכון על מועד הביצוע.
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי מטרת החוק היא להגביר את ההרתעה, על רקע ההערכה כי עונש מאסר עולם אינו מרתיע דיו מחבלים, בין היתר בשל אפשרות לשחרור בעסקאות עתידיות.
יצוין כי למרות שעונש המוות מופיע בספר החוקים הישראלי תחת עבירות בגידה, חרחור מלחמה וסיוע לאויב, מערכת המשפט נמנעה מהפעלתו במשך עשרות שנים. מאז קום המדינה, הוצא להורג אדם אחד בלבד מכוח פסק דין אזרחי - פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן ביוני 1962.
