אתמול, בשעה טובה ומוצלחת, עשינו היסטוריה במדינת ישראל בכל הנוגע למלחמה בטרור.
כנסת ישראל העבירה את חוק עונש מוות למחבלים של חה"כ לימור סון הר-מלך וכל מפלגת עוצמה יהודית, לאחר מאבק בלתי מתפשר של השר לביטחון לאומי, חה"כ איתמר בן גביר, שנמשך מתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית, ובעצם כבר מהמשא ומתן הקואליציוני שקדם להקמתה, כפי שקובע סעיף 116 להסכמים בין עוצמה יהודית לליכוד.
אלא שבזמן שכל עם ישראל בירך ברכת שהחיינו, והמשפחות השכולות הרגישו שסוף סוף הצדק מתחיל להיעשות, בחר כתב המשפט, אבישי גרינצייג שידוע שאינו ממחבביו של השר בן גביר לצאת כנגד החוק ומחוקקיו, וכינה אותו "אוויר חם", אולי כי לא קרא את החוק ואולי כי פחות התחבר למחוקקיו.
בטור זה ננסה, בתמצית, להתמודד עם טענות חסרת השחר כנגד החוק ולהסביר מהו בעצם אומר, תוך הפניות לציוצי עבר של גרינצייג עצמו שלא עושים עמו חסד.
"מדובר בחוק פייק שיפסל בבגץ"- טענה בעייתית מאוד ואם נודה על האמת גרינצייג הצליח להשריש הטענה הזאת בקרב מחוקקים שבוחרים בשב ואל תעשה ולא מעלים חוקים כי :"בגצ יפסול אותם "
בפועל תפקיד המחוקקים לחוקק ואבוי לנו אם חברי כנסת ימנעו מלחוקק את הערכים שהן מאמינם בהן מפחד כי: "בגצ יתערב"…
אולי הגיעה השעה לשנות את הדברים במערכת המשפט ולא לבוא בטענות לשר שעושה הכי הרבה בתחום תחת אחריותו...
לפני שנצלול לפרטים, קצת על האובססיה של גירנצייג כנגד בן גביר. בציוץ מיום 27.3.2024 הוא טען כי "הדבר שהכי מזיק ומפחיד את איתמר בן גביר זה שהוא יקדם משהו שנמצא בקונצנזוס [...] הוא לא ניסה לקדם את זה בפועל. הוא קיים שני דיונים, עם פייק הצבעה לא חוקית רק כדי לחולל סערה."
חלפו שנתיים, קוימו מעל 30 דיונים, אפילו הייעוץ המשפטי של הכנסת הודיע כל החוק חוקתי, ומעל הכל החוק נחקק בתמיכת ראש הממשלה וכל חברי הקבינט. וגרינציייג? במקום להתנצל ולחפש קורבן חדש, הוא פשוט הזיז את השער והחל לתקוף נוסח חוק שקיים רק בדמיונו.
"מנוסח החוק עולה כי אף מחבל לא יומת" - לצערי ניכר שגרינצייג לא ממש קרא את החוק, אז ננסה לסייע לו. החוקמחולק ל-2, מתקן את הדין הקיים ביהודה ושומרון, שם יש עונש מוות אך כאות מתה (ועל כך נרחיב בהמשך), וקובע לראשונה עונש מוות למחבלים בדין הישראלי. אלא שגירנצייג המבולבל ערבב בין ההסדרים ועל הדרך ערבב את הציבור.
היות שביהודה ושומרון קיים עונש מוות אך מעולם לא השתמשו בו בשלל תירוצים, בחרנו לעבור תירוץ תירוץ ולנטרלו. התירוץ הנפוץ ביותר של השופטים בבתי המשפט הצבאיים היה "התביעה לא ביקשה עונש מוות", ולכן נקבע בחוק במפורש כי עמדת התביעה לא רלוונטית; גרינציייג יודע זאת היטב, כי הוא עצמו צייץ בשנת 2017 בתגובה לדרישה של ליברמן להטיל עונש מוות על מחבל "קראת להטיל עונש מוות, כישדעת שאין שום סיכוי אפילו תיאורטי לכך כי התביעה לא דרשה עונש מוות". בחוק החודש האמור עמדת התביעה נוטרלה, וגרינצייג? צרצרים.
"אין הסכמה של כל השופטים", ולכן נקבע כי אין צורך ב"פה אחד" ודי ברוב רגיל, קרי 2 כנגד 1. כמו כן נקבע כי העונש הוא עונש חובה (!) עם חריג צר מיני צר שפורש בפסיקת בית המשפט ככזה שכמעט בלתי אפשרי להיכנס אליו, בדומה, בשינויים המחייבים, למה שקיים בחוק לעשיית דין בנאצים.
כמו כן בוטלה אופציית החנינה שהייתה לאלוף פיקוד מרכז. אז כן, מבחינה משפטית טהורה, באופן מתמטי, מתוך 100 מקרים, החוק מחייב ב98 מקרים להטיל עונש מוות. מה ייעשה בית המשפט? זה פשוט לא רלוונטי, בדיוק כשם שהחוק כתוב בעברית, ובכל זאת העיתונאי בחר לקרוא לתוכו סעיפים מדומיינים.
גרינצייג מציין כי "למרות המצג של עונש חובה, החוק מותיר לשופטים שיקול דעת להימנע מגזירת עונש מוות מ"נימוקים מיוחדים שיירשמו"", אלא שכך מנוסח בדין הישראלי עונש החובה של רצח בנסיבות מחמירות, עבירה חדשה שנכנסה לפני מספר שנים לספר החוקים, ואין אף משפטן רציני שיטען כי אין מדובר בעונש חובה ויעידו על כך 0 המקרים שבית המשפט חרג מהעונש בגין עבירה זו, עונש מאסר עולם. ושוב נחזור לציוצי עבר של גרינצייג, והפעם מנובמבר 2023 בו הוא קבע כי סעיף "השמדת עם" מחייב עונש מוות אלא הפרשנות הקיימת של משרד המשפטים היא כי עונש המוות אינו חובה. מבולבלים
בישראל הקטנה מנגד, ערב חקיקת החוק, לא היה קיים עונש מוות למחבל שרצח, וכאן לראשונה נחקק סעיף כזה. אכן, להבדיל מהדין ביהודה ושומרון, כאן העונש הוא לא חובה ויש פתח רחב ומקום לשיקול דעת אולם כל אדם שעיניו בראשו ומוחו מתפקד, מבין היטב מדוע ולמה. עונש חובה נחקק מקום שבית המשפט מתעלם תדיר מהעונש הרגיל שקיים בחוק, תוך קביעת רף ממנו כמעט בלתי אפשרי לחרוג, וכך הדבר נעשה ביהודה ושומרון. ואילו בדין בישראל, אשר כאמור מעולם לא היה בו עונש מוות למחבלים שרצחו, לקבוע בו עונש חובה עם חקיקתו יהיה זה לא רציני. גם הקביעה כי התביעה תצטרך להוכיח שהפיגוע נעשה "מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל" היא בדין הישראלי בלבד ולכולם ברור מדוע ולמה. משום מה גרינציייג בחר לייחס את הדרישה להוכיח שלילת קיומה של המדינה גם לדין באיו"ש, בניגוד ללשון החוק הברורה והמפורשת.
"החוק לא חל על מחבלי 7.10" - מחבלי 7.10 ידונו בהתאם לסעיפים קיימים בדין הישראלי זה עשרות שנים, כמו "סיוע לאוייב בשעת מלחמה" ו- "פשע השמדת עם". אלא שחוק עונש מוות יוצר שלייקס חשוב גם על מחבלים אלה בכך שקובע כי עמדת התביעה, קרי היועצת המשפטית לממשלה, בשאלת עונש המוות למחבלים אלה לא רלוונטיית, בכך שקובע כי ביצוע עונש המוות יהיה באמצעות שירות בתי הסוהר תוך 90 יום מעת גזר הדין הסופי, כדי לא להגיע למצב בארצות הברית בו הזמן הממוצע ליישום עונש המוות הוא 20 שנה.
אגב, גם אם נניח שהחוק לא היה חל על אותם מחבלים, אלא יחול מעתה ואילך האם זו הסיבה שבגינה השר בן גביר לא היה צריך להוביל לחקיקת החוק ? האם מחבל שרצח ולא משתייך לנוח'בות הוא לשיטת הכתב גרינצייג פטור מעונש מוות רק כי אינו משתייך לנוח'בות?
ואולי הכי מגוחכת הטענה שמדובר באצבע בעין לאומות העולם וחקיקת חוק בניגוד לדין הבינלאומי.
בכל הכבוד הראוי, יהיה זה בלתי רציני לטעון בשם הדין הבינלאומי, שעה שמתקשים לקרוא ולהבין את הדין הקיים בישראל.
אולם פטור בלא כלום אי אפשר, ולכן נציין כי המזדעקים כעת על הדין הבינלאומי, מזדעקים כבר עשורים שישראל פועלת בניגוד לדין הבינלאומי, ודי בכך שנזכיר כי ראש הממשלה, חה"כ בנימין נתניהו, נמצא עדיין תחת צו מעצר בינלאומי.
זכורה אמרתו המפורסמת ראש ממשלתנו הראשון "עתידנו אינו תלוי במה יאמרו הגויים, אלא במה יעשו היהודים!", אבל גם למי שממש מתגרד לנוכח אימת הדין הבינלאומי, נאמר שכלל לא ברור כי הנוסח סותר דין זה. ברי שאין זה המקום להרחיב בנושא כיוון שגרינצייג, שוב מסיבותיו עמו, בחר שלא לציין כיצד הדבר סותר ועליו מוטלת הראיה.
אגב, אין זה מפתיע כי טענות דומות נשמעו ונשמעות כיום על המהפכה בתנאי המחבלים בבתי הסוהר.
ערב פסח, זמן לבער את החמץ שברשותנו, לבער את מי אלה שעמודים לכלותנו, ולבער את הבערות שמופצת תוך התנשאות אין קץ שאין מאחוריה כלום, למעט אולי "אוויר חם" במטרה לקבל "מחיאות כפיים" לצלילי מה יפית.
גרינצייג ושכמותו ימשיכו לקטר בן גביר ימשיך לעשות,
חג כשר ושמח
הכותב הוא דובר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר