היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה אתמול לבית המשפט העליון מסמך המציג תכנית מקיפה להחמרת האכיפה נגד בני ישיבות שלא הסדירו את מעמדם, תוך שימוש במנופי לחץ כלכליים ואזרחיים רחבים.
בתגובה, תקפה הממשלה את היועמ"ש בחריפות וטענה כי "הטעתה את בית המשפט".
המסמך מציג שורה של צעדים: שלילת הנחות בתחבורה ציבורית, ביטול הנחות בארנונה, הגבלת השתתפות בתכניות דיור כדוגמת "דירה להשכיר" ו"מחיר למשתכן", פגיעה בסבסוד מעונות יום ובמימון צהרונים, וכן החמרה בתנאי קבלת מלגות ותמיכות.
לצד זאת נדרשת אכיפה מיידית וקפדנית גם בתחומים נוספים כגון השתתפות במסלולי לימודים, סיוע לסטודנטים, השתלבות במכרזים בשירות המדינה ותמיכות במוסדות תורניים. במסמך מודגש כי גם במקומות שבהם קיימת כבר כיום התניה של הסדרת מעמד, יש להפעיל אכיפה מלאה ללא דיחוי.
עוד נקבע כי על כלל רשויות המדינה לפעול באופן מיידי להגברת האכיפה גם במישור המשמעתי והפלילי, ולמנוע כל תמיכה ממשלתית ממי שאינם עומדים בדרישות.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס הגיש בשם הממשלה לבג"ץ עמדה חריפה נגד היועצת המשפטית לממשלה, ובה נטען כי הייעוץ המשפטי "הטעה את בית המשפט לאורך כל ההליך" בכל הנוגע לצעדים הכלכליים שנדונו בסוגיית גיוס בני הציבור החרדי.
המסמך מתייחס ישירות לקביעת בג"ץ בפסק הדין, שלפיה "חלק ניכר מעבודת המטה כבר נעשה". כעת טוענת הממשלה כי בפועל "לא נעשתה עבודת מטה מקצועית", וכי הצעדים לא נבחנו ולא נשקלו, לא משפטית ולא מקצועית.
לטענת הממשלה, רק לאחר הקמת צוות שרים ייעודי לבחינת הסנקציות הכלכליות "נחשף כי הייעוץ המשפטי לא עשה דבר בעניין", ורק אז החל לעסוק בנושא. עוד נטען כי הייעוץ המשפטי פעל מול משרדי הממשלה "מעל ראשם ומאחורי גבם של השרים", בניגוד להנחיות הדרג המדיני.
בלב המחלוקת עומדת דרישת היועמ"ש להטיל סנקציות כלכליות ואזרחיות על מי שאינם מתגייסים. הממשלה טוענת כי לא ניתנה תשובה לשאלה המשפטית המרכזית: האם ניתן לשלול הטבות שאינן קשורות ישירות לשירות הצבאי ורק מקבוצה מסוימת מבלי שהדבר ייחשב לאפליה המחייבת חקיקה ראשית.
כדי להמחיש את הקושי, משווה המסמך את ההצעה לעבירות בנייה: עבירה מתמשכת, בדומה לאי-גיוס, שלפי נתוני המדינה מאפיינת חלק ניכר מהאוכלוסייה. הממשלה שואלת האם ניתן היה לשלול הטבות אזרחיות שונות ממי שביצעו עבירות בנייה, כגון הנחות בארנונה או זכאות לתכניות ממשלתיות, מבלי לעגן זאת בחקיקה ראשית.
עוד נטען כי לא הוצגה כל תשתית מקצועית המצביעה על כך שסנקציות מסוג זה יובילו לעלייה בשיעור הגיוס. הממשלה מציינת כי המצב הקיים נובע מ"ואקום חוקי" שנוצר לאחר פקיעת ההסדר הקודם, ולא מתופעה פלילית רגילה.