Chaggai Luber
Chaggai Luberצילום: ערוץ 7

825 ימים אחרי הנפילה של יהונתן ז"ל, באו נציגי הצבא עם תחקיר שהוכן בקפידה. ישבנו באותה מרפסת שבה ישבנו שבעה. כיבוד מיותם היה על השולחן, וגם שתייה. דמעות בעיניים, ואשתי ואני מחזיקים ידיים.

המג"ד הגיש את התחקיר, ערוך בניסוח צבאי. הוא פרש מפות כדי שנראה את המיקום המדויק שבו התרחשה התקרית. הדוח תיאר בפירוט מצמרר כיצד בני, הנגביסט, הסתער; כיצד נורה ממבנים גבוהים; כיצד התבצע הפינוי והטיפול; כיצד נקבע מותו של בני - וכיצד זוהה.

המג"ד סיים בנימה עצובה אך החלטית: עשינו הכול לפי הספר וכפי שצריך, ואנו מצטערים על התוצאה הטראגית. היה בי רצון עז לסיים כך את הפגישה, לא לומר את אשר על ליבי מיום קבלת ההודעה, לקום, לחבק את אנשי הצבא, להרים כוסית לזכרו של בני שנפל בגבורה - וללכת איש איש לדרכו בנימה מפויסת ורגועה. אבל לא יכולתי.

למען הדורות הבאים - לא יכולתי.

פתחתי ואמרתי להם בקול מדוד: "תודה. אבל חשוב לי שתדעו שגם אם תוצאות התחקיר היו מראות הקלה - והבן שלי היה נהרג כתוצאה מפקודה שגויה, או מירי דו־צדדי שזיהה בטעות את בני כאויב, או אפילו אם בני היה נורה תוך כדי בריחה - לא הייתה לי שום טענה, לא אליכם ולא אליו. כי שגיאות קורות כל הזמן בשדה הקרב, וזה חלק מהמלחמה שלצערנו כמעט אי אפשר בלעדיו".

"אבל שימו לב", ביקשתי מנציגי הצבא, "לסעיף ארבע". וקראתי לפניהם מילה במילה: "הוטל על פלוגת החרמש לפשוט על מספר מבנים ולסרוק אותם. תכלית המבצע הייתה איתור מחבלים ותשתיות טרור והשמדתם".

ולא התאפקתי ואמרתי בצעקה כבושה: "כן, בהחלט פעלתם לפי הפקודה. אבל למה? למה התקבלה החלטה כזו נוראית - להכניס חיילים כדי לסרוק בתוך מבנים? למה לא להחריב את הבתים ואת הבניינים השולטים? ואני לא מאשים אתכם", הוספתי, "כי אתם לא הדרגים הגבוהים. הם אלה שהיו צריכים, מיד אחרי הטבח, לשנות גישה ולהורות על השמדה מהאוויר או באמצעות כלי הנדסה".

לבני זה כבר לא יעזור. הוא נהרג למען שינוי תודעה. כי במקום שבו יש כניעה לקונספציה הזויה - משפחות שכולות וחיילים מתים עושים את העבודה.

רק אנא מכם - אל תחזרו על אותה שגיאה. ואם אתם מקבלים פקודה נוראית כזו, לכו לראשי הצבא. ואנחנו נבוא אל ראשי המדינה ונאמר להם בקול ברור, בלי היסוסים: דמי חיילינו יקרים מכל תשתית ובתים.

הייתה שתיקה בחדר, והאווירה הפכה טעונה. בניי המתוקים ניסו להגן על הנציגים. ובכל זאת נפרדנו בחיבוקים, ואיחלנו איש לרעהו חג שמח וחיים טובים.

ואלו, מבחינתי, ממצאי התחקיר.