בעקבות אירוע הפלת המטוס האמריקאי באיראן שוחחנו עם חוקר המורשת סא"ל במיל' גדעון מיטשניק על האופן בו נערכו בחיל האוויר הישראלי לאפשרות של נפילת מטוס בשמי עיראק ערב היציאה למבצע תקיפת הכור שם ב-1981.
"היו הרבה מאוד הכנות, כולל לאפשרות לנפילת מטוס או טייס, מה שלשמחתנו הרבה לא קרה", אומר מיטשניק ומזכיר כי אנו נמצאים בעיצומם של ימים שההשוואה בהם מתחייבת לנוכח הלחימה הן ב'עם כלביא' והן ב'שאגת הארי'. "היקף התקיפות באיראן הוא מאות ב'עם כלביא' ואלפים ב'שאגת הארי' ולטייסים הישראלים לא קרה דבר ונקווה מאוד שלא יקרה".
ובחזרה למבצע 'אופרה' לתקיפת הכור העיראקי: "היו חששות כבדים בצמרת צה"ל מנפילת טייסים. ההערכות היו שטייס אחד או שניים לא יחזרו, כפי שהעיד עמוס ידלין שהיה אז סגן מפקד טייסת צעיר וסיפר שכאב לילדה בת ארבעה חודשים הבין שעליו לשים את כל הטרדות האישיות בצד ולהתמקד בסיכונים שבדרך ולסיכונים הגוברים ככל שמתקרבים ליעד. ההערכה הייתה שבאזור הכור תהיה אש נ.מ. עיראקי".
ההגנה על הכור העיראקי תוגברה בעקבות הניסיון האיראני לתקוף שנה קודם לכן את הכור העיראקי, ניסיון שלא צלח ובו היו שותפים שני מטוסי פנטום, אך בעקבותיו הוחלט להוסיף סוללות נ.מ. ותגבור ההגנה בכור העיראקי.
מיטשניק מציין כי שמו של המבצע במהלך שנות ההכנה אליו, החל משנת 79', היה 'גבעת התחמושת, וגם זאת כביטוי לחשש מתוצאותיו שעשויות היו להיות כמו בקרב גבעת התחמושת בו נהרגו עשרות מלוחמינו. בעקבות המהפכה באיראן הוחלט בארה"ב להעביר לישראל את מטוסי הקרב שיועדו להגיע לאיראן וככל שחלף הזמן השתנתה האווירה ואיתה גם שמו של המבצע שהפך ל'אופרה'.
"עד לקבלת מטוסי ה-16Fהמוכנות הייתה לשימוש בסקייהוק ופנטומים., מה שמחייב תדלוק אווירי שמסבך את ההכנות ומוסיף אלמנטים שלוקחים זמן. כשירד אלמנט התדלוק האווירי החששות ירדו מעט. במסגרת האימונים הטייסים עברו סדרות שבי כהכנה לאפשרות של נפילה בשבי. ככל שהתקדמו האימונים ליוני 81', כולל ביטול יציאה למבצע בעקבות הדלפה, היו הרבה מודלים ואימונים תחת מידור", אומר מיטשניק המתקשה לאמין שהטייסים עצמם לא ידעו מהו היעד שלקראתו הם נערכים.
על רמת המידור של האירוע מספר מיטשניק כי הרמטכ"ל רפול מידר את ראש אמ"ן יהושע שגיא מחשש שפרטים יזלגו לתקשורת ופנה ישירות לראש מחלקת איסוף באגף המודיעין והורה לו לפתוח במשימת איסוף רלוונטית למבצע מבלי ליידע את ראש אמ"ן. "מוקמת ביחידה 8200 יחידה בשם אפוקליפסה לאיסוף מידע כשהטייסים ממשיכים להתאמן".
"ב-7 ביוני 81' קצין המודיעין של המבצע, שמאי גולן, הגיע לנמל התעופה שממנו המריאו המטוסים עם מזוודה של דינרים עיאקיים מחשש לנפילת טייס שיצטרך לשחד בכסף עיראקי. כשירד מהמטוס המזוודה נפתחה והדינרים התפזרו על המסלול...".
לתדרוך הטייסים לפני היציאה למבצע שבוטל בעקבות אותה הדלפה, הגיע רפול הישר מהשבעה על מות בנו הטייס, יורם, שנהרג ארבעה ימים לפני מועד היציאה לעיראק. מפקד חיל האוויר, דוד עברי, שכל את בנו, גיל, הטייס, מציין מיטשניק.
עוד מספר מיטשניק אודות ההחלטה שקיבל דוד עברי לבחור בנתיב הסעודי ולא הירדני בדרך לעיראק. היום שנקבע למבצע היה יום ראשון שבו הטכנאים הצרפתים אינם נמצאים בכור אלא בכנסיות, ואכן רק אחד הטכנאים היה במקום, הוא נהרג ומשפחתו פוצתה. השעה שנבחרה ליציאה לדרך, 16:00, לא נבחרה בשל כיוון השמש, כפי שנטען, אלא מתוך הערכה שלאחר שעה ורבע של טיסה הטייסים יגיעו לעיראק בשעת חשכה מה שיאפשר לטייס שחלילה ייפול להסתייע בחשכה כדי להסתתר ולאפשר פעולת חילוץ.
עוד מזכיר מיטשניק את תגובתו של המלך חוסיין ששהה אז ביאכטה שלו בעקבה וכשראה את מטוסי חיל האוויר הישראלי יוצאים לכיוון סעודיה דיווח לחמ"ל של המטכ"ל שלו על כך. יחידת ההאזנה של 8200 יירטה את השיחה. הרמטכ"ל רפול שאל את דוד עברי אם ממשיכים והתשובה הייתה חיובית... "יש אגדה מקומית שמתארת שמישהו ניתק את התקשורת בין החמ"ל הירדני לעיראקי, כי אחרת קשה להבין איך לא קיבלו העיראקים התראה מהירדנים".