ח"כ בני גנץ ניצב היום בפני הכרעה שאינה רק פוליטית - אלא לאומית. הקרע העמוק בחברה הישראלית, בצירוף המלחמה הקשה שבה אנו מצויים, מחייבים הנהגה מסוג אחר: אחראית, מאחדת, ומוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי לייצב את המדינה.
מבין מנהיגי הציבור, גנץ הוכיח כבר פעמיים כי הוא מסוגל לכך - הן בהצטרפות לממשלת החירום בתקופת הקורונה, והן בראשית המלחמה, כאשר בחר לשים בצד מטעני עבר ולהצטרף לממשלה. דווקא משום כך, הוא נתפס בעיני רבים כ"מבוגר האחראי". אך כעת נדרשת ממנו הנהגה מסוג נוסף: יוזמה.
המערכת הפוליטית הישראלית תקועה כיום במבוי סתום. הסיעות נחלקות לשתי מחנות סגורים: "רק נתניהו" מול "רק לא נתניהו". כל צד מטיל וטו על הצד השני - ומבטל מראש כל אפשרות לשיתוף פעולה. בתוך מציאות זו, דווקא עמדתו של גנץ - המוכנה להצטרף לממשלה גם בראשות נתניהו, לשם השפעה על מדיניותה - היא חריגה, ואולי גם היחידה הרלוונטית לרגע הנוכחי.
בימים כתיקונם, אין מקום לשינויים פוליטיים דרמטיים סמוך לבחירות. אך אלו אינם ימים כתיקונם. המערכה הצבאית עלולה להימשך זמן רב; ובמקביל, החברה הישראלית מצויה בשפל חסר תקדים של אמון - הן בין חלקי העם והן כלפי הליך הבחירות עצמו. נתונים עדכניים מלמדים כי חלקים נרחבים בציבור אינם בטוחים שהבחירות יהיו הוגנות. כאשר מוסיפים לכך מלחמה מתמשכת ושסע פנימי עמוק, מתקבלת תערובת מסוכנת לכל דמוקרטיה.
דווקא משום כך, אין זה הזמן להמתין לבחירות - אלא לפעול כעת. הקמת ממשלת חירום רחבה, עוד לפני הבחירות, איננה מהלך פוליטי רגיל; היא צעד של אחריות לאומית. כניסתו של גנץ לממשלה חייבת להיות מותנית גם בשינוי מהותי בהרכבה: צמצום מספר השרים, חילופי גברי, והתמקדות בסוגיות ליבה - ביטחון, כלכלה ואמון הציבור. אלו אינם פרטים טכניים, אלא תנאים הכרחיים להשבת אמון הציבור במערכת.
אחד התחומים הדחופים ביותר הוא ביטחון הפנים. האלימות בחברה הערבית והפגיעה בערבים בשטחי יהודה ושומרון הן בעיות מוסריות חמורות, המחייבות בעיקר התמודדות אמיצה. בנוסף לכך הן גם פוגעות במעמדה הבינלאומי של ישראל ובחוסנה הפנימי. מינויו של גנץ לתפקיד השר לביטחון הפנים ישדר מסר ברור: מדינת ישראל מחויבת לביטחון כל אדם, ללא הבדל.
במקביל, יש צורך במנגנון מוסכם לניהול המחלוקות החוקתיות. גנץ ויריב לוין יוכלו להקים 'ועדת ארבעה' עם עוד שני אישים, כשר המשפטים לשעבר משה נסים, חתן פרס ישראל ושר המשפטים לשעבר דני פרידמן או שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון ושכמותם. הארבעה יוכלו להכריע ולקדם את החוקים אותם מקדמת הקואליציה באופן מאוזן - ובכך להפחית את מפלס החשדנות הציבורית.
הצעה להקמת ממשלת חירום איננה רק מהלך פוליטי - היא המשך ישיר לקו שהוביל גנץ מאז כניסתו לחיים הציבוריים: "ישראל לפני הכול". ייתכן שהמהלך ייתקל בהתנגדות; ייתכן שייכשל. אך בני גנץ אמון על מאמר חז"ל "לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה".
הכותב מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומורה לאזרחות בישיבת נחלים