בשעת כתיבת הדברים עדיין לא ידוע כיצד יתממש האולטימטום של טראמפ, שנקבע ל"אשמורת הבוקר" של ליל שביעי של פסח - השעה שבה התרחשה "קריעת ים סוף" לפני 3338 שנים. בשעה זו אמורה מלחמת "שאגת הארי" לעבור משלב הכתישה לשלב ההכרעה.
המלחמה נגד עמלק הפרסי של ימינו התחילה ב"שבת זכור", בואכה פורים, וכעת אנו מקווים שתגיע לשלב ההכרעה בליל "קריעת ים סוף", שבו הוכרעה המלחמה בין עם ישראל לבין מצרים: כאשר נקרע הים, עם ישראל עבר וניצל, וצבאו של מצרים ופרעה טבעו בים. אז זו הייתה הכרעה עוצמתית ומהדהדת שהביאה להרתעה ברמה אזורית ועולמית: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן" (שמות טו יד-טז).
ישנה משמעות תהליכית מיוחדת ומאחדת לימים שבין פורים לפסח. חכמים הדגישו את הצורך בסמיכות שביניהם, ולכן כאשר השנה מעוברת אין מזדרזים ומקדימים לקיים את פורים באדר א', כדין: "אין מעבירין על המצוות" (יומא כח ב), אלא מאחרים לאדר ב' הסמוך לפסח, כי: "מסמך גאולה לגאולה עדיף" (מגילה ו ב). יש לסמוך את גאולת פורים לגאולת הפסח למהלך אחד רציף.
את גאולת פורים הנהיגו מרדכי ואסתר היְמִנִיִים - מצאצאיה של רחל. ואת גאולת מצרים וקריעת ים סוף, הנהיג בראש נחשון בן עמינדב משבט יהודה, מצאצאיה של לאה - שקפץ למים בראש, ובזכותו נקרע הים (סוטה לז א).
המזמור של גאולת הפורים הוא: "לַמְנַצֵּחַ עַל אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר" (תהילים כב), "ויש מפרשים כי אילת שם כוכב הבוקר" (רד"ק שם, וירושלמי ברכות א א, זהו השם של של כוכב השחר שעולה בסוף הלילה לאחר שיא החושך). על כך שאלו חכמים: "למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך: מה שחר סוף כל הלילה - אף אסתר סוף כל הנסים" (יומא כט ב). כוכב איילת השחר, העולה קמעא קמעא בסוף הלילה, הוא המשל לגאולת ישראל: "ר' חייא בר אבא ורבי שמעון בן חלפתא היו מהלכין בבקעת ארבל וראו אילת השחר. אמר לו ר' חייא: כך היא גאולתן של ישראל - בתחילה קמעא קמעא; כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. כמו שכתוב: 'כי אשב בחֹשך ד' אור לי'. כך בתחילה - 'ומרדכי יושב בשער המלך', ואחר כך 'ויקח המן את הלבוש ואת הסוס', ואחר כך 'וישב מרדכי אל שער המלך', ואחר כך 'ומרדכי יצא מלפני המלך במלבוש מלכות', ואחר כך 'וליהודים הייתה אורה ושמחה'" (ירושלמי ברכות א א, ראשיתו של הנס והמהפך של ה"ונהפוך הוא" שבימי מרדכי ואסתר - הצום והמשתאות, היו בפסח, עי' מגילה טו א).
מגאולת סוף הלילה ו"הנהפוך הוא" של פורים אנו מתקדמים לגאולת אשמורת הבוקר של שביעי של פסח, שם נאמר: "וַיּוֹלֶךְ ד' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כׇּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם" (שמות יד כא). "כל הלילה - פירוש: עד סוף הלילה, ואז נקרע הים, וירדו ישראל באשמורת הבוקר" (אוה"ח שם). "ויהי באשמורת הבוקר - זה האיר המזרח" (מכילתא שם, פס' כד).
המעגל נסגר ההכרעה בקריעת ים סוף בזכות יוסף: "הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס" (תהילים קיד ג) - מה ראה? ראה ארונו של יוסף יורד לים" (ילקוט שמעוני שם).
המהלך שבין שתי הגאולות הללו מקביל לקשר שבין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. משיח בן יוסף בונה את התשתית הפיזית ואת הקומה הראשונה של הגאולה, ומשיח בן דוד בונה על גביה את הקומה השנייה הרוחנית ומשלים אותה.
בברכת יוסף הוא נמשל לשור: "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ" (דברים לג ז). השור כוחו רב לו. הוא בהמת עבודה ומשא שמסייעת לאדם ומביאה לו תועלת בחיי יצירתו, ומנגד השור הוא גם בעל יכולת לחימה, התקפה והגנה, שנוגח את אויביו בקרניו, כותש אותם ופוגע בכוחם. יהודה נמשל לארי: "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ" (בראשית מט ט). "אמר ר' יוחנן: היו כולם נותנים קולם, והיה מרעיד כל העולם כולו - שור גועה, אריה שואג וכו'" (קובץ בית המדרש ח"ה, צד 34).
רב כוחו של הארי, "מלך החיות", הוא יכול להרתיע את אויביו בשאגתו המרתיעה, להכריעם ולהכניעם, אף מבלי שיצטרך לתקוף אותם בפועל.
בתקופת משיח בן יוסף הניסים נסתרים בתוך עולם הטבע כחושך המכסה את הארץ ומסתירה.
משיח בן דוד, משבט יהודה, הוא בחינת ארי המכריע את אויביו, וניסיו גלויים וברורים מעל הטבע כאור היום.
תחילת מלחמת "שאגת הארי" הייתה בקרני השור הנוגח את אויביו - שהחלה לקראת פורים, והניחתה על שונאינו באיראן מכות חסרות תקדים. אנו מקוים שהשיא יתחיל בשביעי של פסח - ב"ארי" המכריע את אויביו.
שביעי של פסח הוא כנגד המידה השביעית, "מידת המלכות" - "דלית ליה מגרמיה כלום", וכוחה והשפעתה מכוח היותה ה"מכה בפטיש" ו"גמר המלאכה", המאספת ומשלימה את כל מה שקדם לה.
בניסן נגאלו, ובניסן עתידין להיגאל.
לזכר אחי היקר סמ"ר מאיר שנוולד הי"ד במלאת 31 שנים לנפילתו ולזכר סמל אביעד אלחנן וולנסקי הי"ד ולזכר אבי מורי ר' משה שנוולד ז"ל הכ"מ