
בשבועות האחרונים, נדמה שאנחנו נחשפים לעוד ועוד פרשיות ביטחוניות חמורות.
סוכנויות המודיעין האיראניות מגייסות אזרחים ישראלים בקצב מטריד, והשיח הציבורי מתמקד, ובצדק, במחדל הביטחוני ובענישה. אך מעבר לסכנה הביטחונית הברורה, מונחת כאן על השולחן בעיה נוספת: הלכידות החברתית שלנו.
בעבר הריגול צמח בעיקר מתוך השוליים האידיאולוגיים, כעת נראה שהוא צומח בקרקע הפורייה של הבדידות. הוא קורה כשמישהו לא מרגיש שייך מספיק לחברה הישראלית. כחברה, עלינו להיות חדים ולקחת אחריות. לא פעם, במו ידינו אנחנו דוחקים אנשים אל מחוץ למחנה, גורמים להם להרגיש שקופים, לא רצויים או לא מכובדים.
לתוך הוואקום הרגשי הזה, נכנס המפעיל הזר בטלגרם. הוא מציע אשליה של קשר ומשמעות. הוא "רואה" את הקורבן, שואל לשלומו, מתרגש יחד איתו מהעבודה החדשה שהתחיל, מגיוס הילד לצבא או מלידת הבת הבכורה. כמה נעים לשמוח בתחושת המשמעות בה ממלא הסוכן. אבל האמת המרה היא שהוא לא באמת מתעניין בקורבן. המפעיל מתעניין אך ורק במידע שהקורבן יכול לספק לו. מי שנופל ברשת הזו מפסיד פעמיים - הוא גם מוכר את עמו ומולדתו, וגם מאבד את הסיכוי שמישהו יתעניין בו בזכות מי שהוא באמת.
ואז המלכודת נסגרת
הטרגדיה האמיתית מתרחשת ביום שאחרי הצעד הראשון. לעיתים זה מתחיל בטעות, בתמימות או בעצימת עיניים נוחה. משימה קטנה, צילום של חנות מכולת כי מי שטען שהוא ישראלי שעבר לחו"ל סיפר ש"גדל לידה וזה עושה לו נוסטלגיה" או "סוכנות התיירות" שמבקשת צילום של מסעדה סמוכה. העברה מהירה של מטבעות קריפטו הופכת את זה למקור הכנסה נחמד, עד שהתמונה משתנה.
המשימות הבאות מתחילות לפגוע באופן מובהק בביטחון המדינה. האזרח מבין שהוא חצה את הקו, וכשהוא רוצה לעצור - המפעיל עובר לאיומים. הוא מאיים לחשוף את ההתכתבויות ואת העברות הכספים. אפשר להבין איך הפחד מהענישה משתק וגורם לאנשים להמשיך להסתבך.
כאן בדיוק אנחנו, כחברה, צריכים להיכנס לתמונה. כשאותו אדם יושב מפוחד ומרגיש שהטבעת מתהדקת, המסר שלנו אליו לא יכול להסתכם רק בהרתעה. אנחנו חייבים לשדר לו שעדיין יש לו דרך חזרה: עשית טעות? הסתבכת? אל תיתן לאשליה של המפעיל בטלגרם לעוור אותך. פנה למשטרה וקח אחריות. נכון, אין הבטחה ליציאה ללא עונש, אך אם תמשיך להסתתר - תהפוך לאדם שונה לחלוטין ממי שאתה באמת רוצה להיות, והסוף יהיה טרגי הרבה יותר.
עד כמה שחשוב להושיט יד ברגע המשבר, המשימה החשובה באמת מתחילה הרבה לפני שהסוכן שולח את ההודעה הראשונה. פרשיות הריגול האלו הן קריאת השכמה קריטית עבורנו. אנחנו חייבים למשוך אנשים חזרה פנימה, לספר להם שהם חשובים לנו ושהם חלק מהסיפור הישראלי השלם. עלינו לראות את המצוקה, את הקושי הכלכלי או את הבדידות של אלו שחיים בינינו, לפני שגורם עוין ינצל אותם.
לא כל מי שמרגיש בחוץ יהפוך למרגל של איראן, אך כל אדם שקוף שאנחנו מפספסים - הוא סימן שאנחנו מאבדים חלק מהעוצמה הפנימית שלנו.