עמרי רוזנבליט ואחיו איתיקשת 12

שר המורשת, עמיחי אליהו, פרסם התייחסות נוקבת להדחתם של האחים עמרי ואיתי רוזנבליט מתוכנית הריאליטי "המירוץ למיליון", כשהוא מחבר בין גבורתם של האחים לבין המאבק האידיאולוגי על דמותה של מדינת ישראל ומערכת החינוך.

בפתח דבריו ציין השר כי לעמרי רוזנבליט, שאיבד את רגלו בלחימה ברצועת עזה, היה את "כרטיס הכניסה המושלם והמוצדק ביותר לראש הפירמידה של דת ההתקרבנות". לדבריו, בשיח הפוסט-מודרני וב"בועה של ערוצי התבהלה", הציפייה מעמרי הייתה להפוך לסמל של כאב וייאוש שיופנו נגד הממשלה והמדינה.

"החברה המפונקת של האליטה בישראל ציפתה ממנו להפוך לסמל של כאב, לדרוש הנגשה, לבקש הקלות, ולהסביר לכולנו כמה המציאות קשה ושחורה", כתב אליהו.

הוא תקף בחריפות את תנועות המחאה: "'אתה הראש אתה אשם', זעקו השלטים של אותם אנשים בדיוק שהביאו עלינו את קללת 'העם' הפלסטיני ופשעי אוסלו. 'ממשלת החידלון' - הפגינו מי שטיפלו ביחיא סינוואר בבית החולים ודאגו לו לרופאים מומחים, מי שאסרו על חיילי צה"ל לבצע ירי כלפי מחבלים מתקרבים, מי שסירסו את צה"ל במשך שנות דור, ומי שרמסו את הדמוקרטיה בעזרת עברייני הפרקליטות. אותם חולי רוח שהגנו על מחבלים בגופם ודאגו לעשות טקסי זיכרון 'אלטרנטיביים'".

השר הוסיף ותקף את אלו שביקשו להציג את המלחמה ככישלון לאומי: "'נכשלתם במלחמה' - הכריזו מי שרצו לעצור את המלחמה עוד לפני שנכנסו לרפיח, חיסלנו את סינוואר, נסראללה, חמינאי ושאר בני השטן".

לדברי השר אליהו, האחים רוזנבליט ביצעו מעשה "חתרני" בכך שסירבו להפוך את הטראומה לזהותם הבלעדית. "הם ניפצו לרסיסים את האקסיומה שאומרת שפציעה שווה חולשה. הם סירבו לקבל הנחות או שיקטינו אותם מתוך רחמים. זוהי חזרה לשורש העמוק ביותר של האתוס היהודי - האדם נמדד לא במה שקרה לו, אלא במה שהוא בוחר לעשות עם מה שקרה לו".

בחלקו האחרון של הפוסט, התווה השר את חזונו למערכת החינוך, תוך שהוא מציב אלטרנטיבה עמוקה לגישה הפרוגרסיבית: "הפרוגרס בישראל טוען שכולם אשמים במה שקורה לך. זו תפיסת עולם שבה כל נגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו. ביהדות, מימי אברהם ושרה ועד דור תש"ח, מקימי המדינה שניצלו מהתופת באירופה - אנשים לא ישבו לדרוש 'מרחבים מוגנים' לעיבוד הטראומה. הם לקחו נשק, ייבשו ביצות, והקימו מדינה. הם בחרו בחיים, לא בפצע".

"ההתנגשות הזו, בין תרבות הקורבנות לאתוס הגבורה, היא זירת הקרב החשובה ביותר של מערכת החינוך שלנו בעשור הקרוב. מערכת החינוך לא יכולה להיות קליניקה טיפולית ענקית שמתייחסת לכל תלמיד כאל חרסינה עדינה", סיכם השר אליהו.

"אנחנו צריכים מערכת חינוך שבונה חוסן. שמלמדת ילדים שקושי הוא נתון, אבל כניעה היא בחירה. בדיוק כפי שהוכיחו האחים רוזנבליט, זה לא סיפור על טלוויזיה, זה סיפור על הכיוון שאליו צריכה ללכת המדינה שלנו".