הרב דוד לייבל קורא לציבור החרדי לשנות את יחסו ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ולהשתתף בו באופן פעיל.
הרב לייבל, שפרסם מאמר בביטאון 'אחוותא' מבית 'אחוות תורה', טען כי השינוי שחל באופי היום מחייב חשיבה מחודשת.
"היום הזה נקשר בעבר לאתוס של גבורה ומרד", כתב. "עם השנים הוא הפך ליום של אבל פשוט על ששת המיליונים. שינוי זה מחייב אותנו לבחון מחדש את אופן ההשתתפות שלנו".
הרב לייבל הודה בקושי שמרגיש הציבור הכללי: "יום הזיכרון לשואה הוא אחד מהנושאים המורכבים ביחסים עם הציבור החילוני, שחש לעיתים שאנחנו מתנכרים לזכר הנספים ומתקשה להבין למה".
הוא הסביר שהסיבה הראשונה היא הלכתית: "קשה לקבוע ימי אבל בניסן, חודש שבו אסורים הספד ותענית. בגלל זה הרבנות הראשית סירבה עוד לפני קום המדינה לתאריך של כ"ז בניסן, וקבעה במקומו את עשרה בטבת".
הסיבה השנייה, לדבריו, קשורה לזהות: "הציבור החרדי משתמש באסטרטגיות של שמרנות והתבדלות כדי להתמודד עם החילון. קביעת ימים מיוחדים היא סמכות של חכמי התורה, והם החליטו שבימינו אין צורך בכך".
אבל לדעת הרב לייבל, הזמן לחשוב אחרת. "בחלוף השנים השתנה האופן שבו נתפסת השואה, גם אצל הממסד הציוני. הציבור נטש את הכוונה המקורית של המייסדים. היום זה יום של כאב פשוט על ששת המיליונים, לא חגיגה של גבורה פיזית".
השינוי הזה, הוא טוען, מחייב התאמה: "לא חכם להחזיק בנוהגים ישנים סתם כי ככה נהגנו בעבר, מבלי להתבונן במה שקורה סביבנו. יש יסודות טובים להתנגדות, אבל אחרי שביססנו היטב את הזהות הנבדלת שלנו, אולי כבר לא ראוי שחלק גדול מהעם עסוק באבל ובזיכרון מיליוני יהודים שנרצחו, בעוד אנחנו נראים כאילו זה לא מעניין אותנו".
הוא הציע פתרון מעשי: "אפשר למצוא דרכים להשתתף בלי לפגוע בהלכה או בהתבדלות. אם זה יהיה באמירת תהילים או בדרכים אחרות - העיקר שזה יבטא שותפות עם שאר העם, שיבינו שאנחנו חלק מהם ושהכאב הזה שייך גם לנו".