עזה הייתה צריכה להיהרס. נקודה. לא כאסטרטגיה שמובלת על ידי מש"ק. לא כש"ג שעושה את העבודה ''המלוכלכת'' ומאחוריו מסתתרים רמטכ"ל, אלופים וקבינט ביטחוני. לא בסתר, באי נוחות, בתירוצים ובהאשמה עצמית. אלא כמדיניות שיטתית, עקבית ומפוכחת של הממשלה והמטכ"ל מתוך הבנה מה נכון לנו ולעולם החופשי.
כי בעזה ניסינו הכל: מסרנו אותה ב"עזה ויריחו תחילה" למחבלים ("לשעבר", כמובן) וייחלנו שיהיו בה חיים אזרחיים משגשגים - וקיבלנו ירי מרגמות ופצמ"רים על יישובינו.
שיטחנו וזירבבנו יישובים יהודיים פורחים כדי שחלילה תושבי עזה לא יאלצו לחיות ליד יהודים והוצאנו את צה"ל מהשטח - וקיבלנו שלטון חמאס וטרור.
סיפקנו מים וחשמל חינם לעזה, איפשרנו להעביר מיליארדי דולרים לפיתוח "סינגפור של המזרח התיכון", שתקנו, הכלנו והבלגנו על טרור ורצח - וקיבלנו את השבעה באוקטובר.
עזה הפכה להיות מעוז הרוע, השנאה, מפעל של הסתה לרצח ילדים ותינוקות, חברה שמעריצה ילדים בני חמש עשרה שאונסים נשים יהודיות מהקיבוצים, וסוגדת לשבי בעינויים של זקנים, נשים וילדים.
ולכן דינה להתפרק, ודין האוכלוסיה לגלות ולהיטמע, קבוצות קטנות, בחברות מתוקנות ושפויות. וכפי שאמרו חכמינו "פיזור לרשעים טוב להם וטוב לעולם".
נכון, נדרשת מידה של בהירות מוסרית כדי לעשות זאת. נכון, קל הרבה יותר להכנע ל'כאן ועכשיו', לספר את הסיפור מהאמצע, ולהזדעזע זעזוע 'מוסרי' מתמונות של פליטים סובלים.
אבל מוסר אמיתי, שקול וחף מפופוליזם אנטישמי חייב לדעת שזו האופציה הנכונה ביותר, המוסרית ביותר שרק באמצעותה ינצלו חיים ויבוא השלום הנכסף בין יהודים וערבים.
בעולם מתוקן, הרב זרביב היה משיא משואה על מסירות ולא על הובלה. בעולם מתוקן, הרב זרביב היה משיא משואה על שילוב תורה וצבא ולא על יוזמה. והלוואי והלקח ילמד.
והלוואי נדע בתוך ים של שקר ומוסר מזוייף, להשמיע קול ברור וצלול: עזה חייבת להיות מפורקת. עד היסוד.