פליטת הפה באולם בית המשפט העליון לא הייתה טעות, אלא הצצה מכאיבה לכוונתם האמיתית של רודפי עולם התורה. זהו איננו מאבק על שוויון בנטל, אלא מלחמת תרבות וזהות
הדרמה שהתחוללה היום (ראשון) בין כותלי בית המשפט העליון לא הייתה רק משפטית .אלא היא הייתה רגע של אמת צרופה ומכאיבה. במהלך דיון מתוח ורווי יצרים סביב סוגיית גיוס בני הישיבות, בעוד השופט נעם סולברג מנהל הרכב מורחב המתמודד עם עתירות להטלת סנקציות על הממשלה, נחשף הפרצוף האמיתי המסתתר מאחורי גלימת ה"צדק". מיקרופון שנשאר פתוח באקראי במהלך אחת ההפסקות תיעד שיחה פנימית בין עורכי הדין המייצגים את העותרים. אמירה אחת פילחה את חלל האוויר והדהדה מקצה הארץ ועד קצה: "אנחנו נפרק את עולם התורה".
במשפט קצר אחד, יצא המרצע מן השק. כל הדיבורים הגבוהים והמכובסים על "שוויון בנטל", "צורכי הצבא" או "חיזוק שורות המילואים" התנדפו כעשן ברוח. התברר כי המאבק אינו על גיוס, אלא על מחיקה. לא על הביטחון הפיזי, אלא על פירוק היסוד הרוחני של עם ישראל. זוהי חוצפה שאין כדוגמתה, המזכירה בבוטות שלה את גזירות אנטיוכוס . כפי שאז ביקשו היוונים ומתיווניהם "להשכיחם תורתך", כך מבקשים העותרים ושותפיהם, בשיכרון כוחם ובניתוקם מהמסורת, לנתק את האומה ממקור חיותה. דווקא בזמן מלחמה, כשעם ישראל זקוק יותר מכל להגנה רוחנית, בוחרים ארגוני שמאל ושופטים מסוימים להתנגח בציפור הנפש של האומה -לומדי התורה.
השיח האגרסיבי וההתבטאויות הקשות שנשמעו באולם הדיונים הם רק הקליפה החיצונית של שנאה עמוקה ומנוכרת. מדובר בניסיון להשתמש בכוחו של החוק כדי לפגוע בקודשי ישראל. אך עליהם לדעת, שרוח ישראל אינה ניתנת לפירוק. האימפריות שביקשו להכניע את לימוד התורה הפכו לאבק היסטורי, בעוד קול התורה ממשיך להדהד בבתי המדרש כנגד כל הסיכויים.
בעוד ימים אחדים נציין את יום העצמאות. עצמאות אמת אינה מתבטאת רק בריבונות פוליטית או בטקסים, אלא ביכולתנו להיות עם חופשי בארצנו . חופשי לשמור על מורשת אבותינו ועל קדושת התורה ללא מורא מגזירות מודרניות. בזמן שיש מי שמנסים לפרק את המכנה המשותף העמוק ביותר שלנו, אנו נמשיך לבצר את עולם התורה, כי הוא סוד קיומנו ועצמאותנו הנצחית. עם ישראל חי, ותורתו חיה לעד.