בכיר השב"כ לשעבר עמית אסא, מתארח באולפן הפודקאסטים של ערוץ 7 לשיחה מטרידה על ההתמודדות עם החימוש אדיר הממדים של ערביי ישראל. זאת כשיחה ראשונה בסדרה שתעסוק בסוגיה המורכבת והמדאיגה.
כבר בפתח דבריו קובע אסא כי אין לישראל חומות וב'שומר חומות' ראינו מה משמעות המציאות הזו לביטחון ישראל ובהיעדר חומות עלינו לדאוג לשמור על עצמנו ברמה הפנימית-ישראלית. בהתייחס לחימושם של ערביי ישראל מדגיש אסא כי עבור ערביי ישראל מדובר בעניין תרבותי "שהוא מאוד אלים ומגדיר את האלימות כחלק מנושא של שליטה וכוח". במציאות שכזו כל אדם צריך להגן על עצמו מהיריב ואף מהשכן. אסא קובע כי על מנת להתמודד עלינו להתבונן על נתון זה באופן גלוי ופקוח עיניים.
"לכל אחד במגזר הערבי יש נשק. השאלה היא איפה הוא מסתיר אותו וכמה הוא מסתיר אותו ומתי הוא משתמש בו", אומר אסא ומציין את הירי בחתונות כחלק ממאפייני התרבות הזו, לבד מעצם ההתחמשות לטובת הגנה והבעת כוח כלפי הסביבה.
האירוע הופך למורכב הרבה יותר דווקא משום שמדובר באוכלוסיה שמעורה בחברה הישראלית, ללא גדרות וללא גבולות, אנשיה מחזיקים בתעודת זהות ישראלית ויכולים להגיע לכל מקום ובכל זמן באין מפריע. אסא מציין כי בהחלט יתכן שהנשק שמשמש כעת להיבט הפלילי יכול באחת להפוך כיוון לאפיקים אחרים, ולזאת הוא מוסיף ומציין את הקשר הקיים בין גורמי פשע לגורמי פח"ע שמהווים את המקור להשגת כלי נשק.
לדבריו על ישראל למנוע אפשרות כזו עוד הרבה לפני שהיא הופכת לממשית, וזאת בהתייחסות רצינית לסוגיית הנשק הבלתי חוקי גם אם כעת מדובר במעשי רצח פנים מגזריים שנובעים מתרבות אחרת ותפיסת עולם אחרת. אסא משוכנע שלשב"כ ולמערכות השונות יש את הידע והיכולת להגיע אל כלי הנשק הללו, ואולם מאחר ומעורב בתפקודם של ארגוני הביטחון גם אלמנט האגו הרי שהמדד להצלחה הוא כמה אירועי פח"ע מיגר הארגון ולא כמה משפחות פשע מוגרו, וזאת על אף הסכנה הממשית והמיידית. "תמיד האגו מנהל את האירוע והדברים תלויים בהנחיה שצריכה להגיע ממקבלי ההחלטות למעלה.
עם זאת מדגיש אסא כי לפי שעה לא ידוע אילו היקפים משקיע השב"כ בהתמודדות עם הסוגיה, ולכן לא ניתן לקבוע מסמרות לגבי קיומה או היעדרה של פעילות סיכול בזירה הפלילית. כניסתו של שירות הביטחון הכללי לאירוע, אומר אסא, מייצר חשש ופחד בחברה הערבית מתוך הבנה שהשירות פועל אחרת ועם טכנולוגיות אפקטיביות הרבה יותר לעומת המשטרה ממנה הם חוששים הרבה פחות.
סוגיה נוספת המקשה על הפעילות מול התחמשות המגזר הערבי מוצא עמית אסא בתחום הפוליטי והקושי להגדיר לשב"כ ולמשטרה לפעול מול מגזר מסויים ומוגדר שבין השאר יוכל להיפגע בהיבט זכויות האדם.
היכולת לסכל את המשך ההתחמשות של ערביי ישראל תלויה, אומר אסא, ביכולת המשילות שלטעמו התחזקה בשנים האחרונות, על אף הנטייה לתאר אזלת יד בתחום זה. בהקשר זה מציע לנו אסא לערוך השוואה למתרחש בערים רבות באירופה דוגמת פריז, שם המשטרה אינה נכנסת לרובעים שלמים, מה שמייצר אבדן משילות אמיתית וממשית.
אלמנט משמעותי בטיפול בבעיה מוצא עמית אסא בסוגיית החינוך, גם אם היא מהווה טיפול לטווח ארוך, אך החינוך הנדרש במקרה זה הוא מה שהוא מגדיר כ"חינוך בכוח", כלומר טיפול ענישתי תקיף במקרים של מורים, מחנכים, אימאמים ואחרים שמתבררים כמסיתים את הדור הצעיר לשנאת ישראל, אלא ש"הדמוקרטיה שלנו לא יודעת להגן על עצמה", הוא אומר ומציין את הקושי להתמודד ברמה המעשית מול תופעות שכאלה בהיעדר גיבוי של מערכת המשפט. אכיפה ללא פסק דין מרתיע היא חסרת משמעות ויכולת לפעול.
דוגמא לכך מציג אסא דרך סוגיית הבגידה שעל פי החוק יכולה להביא את הבוגד למאסר עולם עד כדי מיתה, אך מתוך עשרות מקרים שהצטברו בישראל מאז תחילת המלחמה רק בודדים קיבלו כתב אישום עם הסעיף הזה, ובדיקה נוספת של פסקי הדין מלמדת שלמרות כל המקרים הללו בית המשפט הנפיק רק שני פסקי דין. "אנחנו לא יכולים לבוא בטענות רק לגורמי האכיפה, אלא גם לבתי המשפט".
הרתעה היא לטעמו של אסא האלמנט החשוב ביותר במלחמה למיגור התופעה, וכדי להגיע להרתעה יש להכיר את התרבות של הגורם שמולו עומדים ומתוך כך לשים את האצבע על מה שמרתיע בחברה הערבית. כיום זה לא קורה. לדבריו רק ענישה משמעותית תביא לחשש מהתחמשות ושימוש בנשק.
האחריות מוטלת גם על המחוקק, אומר אסא המודע לכך שיהיו מי שיגדיר חוקים שכאלה כפוגעים בזכויות הפרט, ועם זאת הם נצרכים על מנת לחולל את השינוי הנדרש.
בהמשך הדברים מתייחס אסא לשינוי שחולל השר בן גביר בבתי הכלא, שינוי שגורם למי שעד כה לא חששו מכניסה לכלא שבו התנאים לעיתים משופרים מאלה שיש בבתו, להבנה שהוא נכנס לכלא שבו הוא יסבול. כך נוצר אלמנט הרתעתי של ממש, הוא אומר ומתייחס גם לסוגיית כיתות הכוננות המחוללות שינוי ביכולת הציבור להגן על עצמו במקרה חירום עד הגעת כוחות הביטחון, בעיקר מאחר ומדובר באיום שלא צריך לחצות גדר או גבול כלשהו.