הסערה סביב הסרת סרטון הרבנות הצבאית בלחץ ארגוני השמאל, מהווה תזכורת כואבת לכך שבד בבד עם המלחמה בחזיתות החוץ, אנו מצויים בעיצומה של מערכה גורלית על דמותו של צה"ל ועל צביונה היהודי של מדינת ישראל.
בדומה להחלטת בג"ץ חסרת האחריות שאישרה הפגנת שמאל קיצוני בשבת נגד המדינה וחייליה - בעוד הכותל המערבי נותר סגור לתפילה - נדמה כי המיעוט הפוסט-ציוני מבין שזמן שליטתו הרעיונית אוזל. מתוך תחושת דחיקה, הוא מגייס את שארית כוחותיו כדי "להטריל" את החברה הישראלית: כל סממן יהודי שורשי מתוייג כ"הזוי", וכל התעוררות טבעית למסורת מוקעת כ"הדתה".
אולם, יש להודות - חששם של חוגי השמאל מבוסס על אמת מוצקה. עם ישראל נמצא בעיצומו של תהליך היסטורי של שיבה אל המקורות. בקרב הדור הצעיר אנו עדים לסחף חיובי אדיר; לא מתוך כפייה דתית או מניפולציות חיצוניות, אלא מתוך נשמה בוערת המחפשת את הנתיב חזרה אל "בית אבא". זוהי כמיהה ליהדות השורשית שהייתה כאן דורות לפני רוחות החילון והניסיונות לחקות את תרבות המערב.
טעותו המרכזית של השמאל היא המחשבה שניתן לעצור תהליך פנימי וטבעי באמצעים טכניים או משפטיים. הם רואים בכך "הדתה" מלאכותית, אך האמת היא שמדובר בהתעוררות פנימית עמוקה שנולדה מתוך מלחמת התקומה שבה אנו נתונים.
חזרתנו לארץ ישראל והקמת המדינה הן השלב הראשון בחזון הנביאים - חיבור העצמות היבשות וקרימת עור וגידים עליהן. ואם השלב הראשון התממש לנגד עינינו, קל וחומר שהשלב השני בוא יבוא: לא רק קומה פיזית, אלא "לב חדש ורוח חדשה" - שיבה מלאה אל התורה והמצוות.
זהו תהליך שכבר נולד והוא הולך ומתעצם. כשם שאי אפשר להחזיר תינוק לרחם אמו לאחר שיצא לאוויר העולם, כך לא ניתן להחזיר את העם הזה לציונות החילונית של פעם, ובטח שלא לפרוגרס המרוקן מתוכן וערכים. הדור הצעיר מחפש אמת צרופה, והוא מוצא אותה בבית - ביהדות הנצחית.