מי שהיה שליחו של ראש הממשלה רבין למשאים ומתנים מדיניים, גם עם לבנון, אל"מ במיל' ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מתייחס בראיון לערוץ 7 לסיכויי המו"מ בין ישראל ללבנון וקובע כי הנמכת ציפיות מהמו"מ תוכל להניב תוצאות שישראל יכולה לברך עליהן.
בפתח דבריו מציין נריה כי לפי שעה השיחות המדוברות מתמקדות בקביעת האג'נדה שעליה ידובר במפגשים הבאים. על כך ניתן ללמוד מהעובדה שהשיח מתקיים רק בין שגרירי המדינות ללא אנשי מקצוע וגנרלים שיוכלו לעסוק באופן מפורט בהסדרי הביטחון הנדרשים, במפות וכו'. עם זאת, לטעמו, במידה ויעלה בידי הצדדים להגיע למתווה מוסכם של אג'נדה שעליה ידובר בשיחות ההמשך, דיינו.
על הבעייתיות שמרחפת מעל השיחות אומר ז'ק נריה כי "במציאות של לבנון כיום, הגוף היחידי שיכול להבטיח שההסכם יקרה הוא הצבא, אבל הצבא ממוקש בקצינים שהם לויאלים לחיזבאללה. לדוגמא תא"ל שמתאם מול יוניפיל והוא שיעי ומדווח על כל דבר לחיזבאללה, קצין נוסף, קמ"ן פיקוד דרום הלבנוני, חבר בועדה של המכניזם ומדווח לראשי חיזבאללה, מפקד צבא לבנון לא מגדיר את חיזבאללה כארגון טרור ולכן הוא שיקר לאמריקאים כשאמר שדרום לבנון נקי מחיזבאללה. אם זה הצבא שמולנו, על מה אפשר לסמוך? מי יבטיח שמישהו יוכל ליישם ולשמור על כל סיכום".
נריה מזכיר כי "בשנת 83' חתמנו על הסכם שלום עם לבנון. הייתי אז ראש ענף סוריה לבנון. ההסכם עבר את אישור הפרלמנט הלבנוני והיחיד שנותר לאשרר את ההסכם היה נשיא לבנון אמין ג'ומאייל. הוא סירב לחתום וכששאלתי אותו לימים מדוע, הוא השיב שהוא פחד מהסורים, והיום פוחדים מחיזבאללה והאיראנים. הלבנונים הרי לא מסוגלים אפילו לגרש את השגריר האיראני".
במציאות שכזו, אנחנו שואלים את נריה, מה ניתן לצפות מהמו"מ? ובמענה הוא מציין את חשיבות הנמכת הציפיות, לא לדבר על שלום ונורמליזציה, אלא על אזורי ביטחון. דוגמא לכך מוצא נריה בנספח הביטחוני של ההסכם עם מצרים, נספח שמחלק את חצי האי סיני לרצועות כשבכל רצועה מגבלות אחרות על הצד המצרי, כך שככל שהרצועה קרובה יותר לישראל אין בה צבא עם נשק משמעותי. כך הדברים גם בהסכם ההפרדה עם סוריה, וכך לטעמו נכון וצריך להיראות ההסכם עם לבנון
בהסכם שכזה, הרצועה הקרובה לגבול עם ישראל תהיה מפורזת לחלוטין, ברצועה מרוחקת יותר יהיה שיטור בלבד, ברצועה מרוחקת עוד יותר יהיה רק צבא לבנון כאשר עליו מוטלות מגבלות שימנעו שימוש וכניסת נשק כבד, טילים וכיוצא באלה. לשאלתנו אם הלבנונים יכולים להרשות לעצמם להסכים לתנאים מגבילים שכאלה, תנאים שיכולים להתפרש כמשפילים, מזכיר ז'ק נריה כי בסופה של כל מלחמה המפסיד במערכה משלם מחיר, כך היה במלחמות העולם וכך צריך להיות גם במקרה הנוכחי. ישראל היא שאמורה להכתיב את תנאי המו"מ ותוצאותיו.
תוצאה שתביא לערבות אמריקאית לשמירת הסכם שכזה וקיומו תהיה עבור ישראל בבחינת 'דיינו' לשלב הזה, אך כל זאת "בהנחה שבאותם אזורים לא תהיה נוכחות של חיזבאללה", אומר נריה ומוסיף דרישה ישראלית שצריכה גם היא לעלות, הכרזה של נשיא לבנון וראש ממשלת לבנון שחיזבאללה הוא ארגון טרור. נריה מזכיר כי הארגון ואנשיו פגעו בעשרות אישים בכירים בלבנון והרסו את הנמל הלבנוני, כך שהגדרתם כארגון טרור מתבקשת.
הגדרה כזו, סבור נריה, תתקבל בקרב הלבנונים בעיקר בשל האווירה שהשתנתה לחלוטין שם. "שני שליש מהאוכלוסייה מתנגדים לחיזבאללה ומבטאים זאת בצורה דרמטית. שומעים את מה שהם אומרים והאזניים מזדקרות. לא יאומן שלבנונים מדברים כך על חיזבאללה וצריך לנצל את העובדה הזו למהלכים אחרים", הוא אומר ורומז לאפשרות שבה ישראל וסוריה, הרואות שתיהן בחיזבאללה אויב, תפעלנה במשותף גם אם באופן זמני אך תוך התמקדות בחיזבאללה "ונראה אם חיזבאללה יוכל לעמוד בלחץ של שני הצבאות, הסורי והישראלי".