מייסד 'מרכז המודיעין לתודעה', עמרי רולס, מספר בראיון לערוץ 7 על היעדים והאתגרים שהמרכז שהקים מציב לעצמו לחיזוק מעמדה של ישראל בזירת התודעה הבינלאומית.
השליחות שלנו בשנתיים וחצי האחרונות היא להציב את עוצמת המודיעין הישראלי ועוצמת ההייטק הישראלי בזירה הבינלאומית", אומר רולס ומדגיש כי לצד הזירות הצבאיות שאותן מנהלת ישראל קיימת גם זירת התודעה, אותה הוא מגדיר כשפה הבינלאומית שחולשת על 147 שפות ו"מתחילה מקמפיינים נגד חיילי צה"ל, הפעלת מערכות בוטים, בינה מלאכותית שמייצרת תוכן מזוייף כמו במקרה השיח הבינלאומי בשאלה אם ראש ממשלת ישראל חי או מת...".
עוד הוא מציין את השלכותיה של זירה זו על הכלכלה והתעשייה הישראלית דרך חרמות, צווי מעצר נגד בכירים ישראליים ואף נגד חיילי צה"ל והלאה אל האנטישמיות שמופיעה ללא סממנים פיזיים בדרכים שונות ואחרות. "קמנו כדי לשפוך על זה כמה שיותר אור ומידע".
באשר לחשש שמא למערכה זו אין סיכוי מול מי שמעוותים את האמת גם אם היא מונחת לפניהם, אומר רולס כי מאחר ומדובר באויביה של ישראל, יש לגבות מהם מחיר על פעילותם המרעילה נגד ישראל בזירות שונות ברחבי העולם, במגמה לשחוק את מעמדה של ישראל ולפגוע באינטרסים הקיומיים שלה. "השער לא יהיה ריק", הוא אומר. "אנחנו לא מנסים לשכנע אף אחד, אלא לגבות מחיר מכל מי שמנסה לפגוע בנו".
על משמעותו של המחיר הזה מרחיב עומרי רולס ומציין כי מדובר במגוון רחב של מחירים. דוגמה אחת שדווקא לא צלחה היא אירוע ממדאני שנבחר לראשות עיריית ניו יורק. במקרה זה, סבור רולס, ניתן היה לחשוף יותר מידע עליו ולהביא לפגיעה בו על רקע העמדות האנטי ישראליות שהוא וסביבתו מביעים, עמדות המבקשות לשנות גם את אופייה של אמריקה עצמה.
דוגמה נוספת שלטעמו נכון היה לפעול בה היא מקרה טראמפ שבעוד הוא שולח את מרבית צבאו כדי להגן על ישראל דעת הקהל הולכת ומתרחקת ממנו, וראוי היה שישראל תשטוף את דעת הקהל האמריקאית בקמפיינים שיחזקו את הלגיטימציה של המלחמה באיראן ויבהירו לאמריקאים שאיראן מאיימת גם עליהם עצמם. "היינו יכולים לעשות את הדבר הזה", הוא משוכנע.
על דרכי הפעילות של המרכז שהקים מספר רולס ופותח בפרוץ המלחמה לאחר טבח השבעה באוקטובר, כאשר למיזם חברו אנשי מודיעין לשעבר, וותיקים וצעירים, שיחד הסתערו על זירת התודעה מתוך הבנה ותחושה שאכן מדובר בזירת מלחמה לכל דבר. "כל אחד מהם הביא נדבך אחר ביצירת התמונה שיכולה להתחיל ברחוב בארה"ב או באירופה, דרך הרשתות החברתיות, השיח בפרלמנטים, משפחות שמגיעות לישראל או משלחות שיוצאות מישראל, ועד למשפיענים ומקבלי החלטות.
רולס מוסיף ומדגיש כי כאשר מדובר באיראן המלחמה הופכת למלחמת תודעה חסרת תקדים בהיקפה ומשמעויותיה. כאשר איראן מתמודדת עם צבאות חזקים כדוגמת הצבא האמריקאי והצבא הישראלי, הזירה שבה נותר לאיראן לפעול בה היא זירת התודעה. "הפתענו אותם שלוש פעמים, בחיסול נסראללה, הנציג הבכיר ביותר שלהם קרוב לישראל, בעם כלביא והפתעה שלישית היא פתיחה תודעתית של מלחמה.
"האיראנים הם שכתבו את "מורה הנבוכים להנדסת תודעה"", אומר רולס ומציין כי דווקא זלנסקי היה מי שהשתמש באמצעים תודעתיים במלחמתו נגד רוסיה, וזאת כאשר הטיל הנחיות צנזורה מחמירות, הגביל את כלי התקשורת ודאג שלא למחוק את הזוועות שביצעו הרוסים בכפרי אוקראינה על מנת שמשלחות ימשיכו ויראו את שאירע במקום, וזאת במשך חמש שנים. רולס מדמה זאת להחלטה שלא לנקות את כתמי הדם מבארי או כפר עזה. "אלו פרקטיקות סובייטיות שמבינות את חשיבות קיבוע התודעה והנרטיב".
עוד מציין רולס את השימוש שעשה החמאס באמצעים תודעתיים במהלך טבח השבעה באוקטובר כאשר העלה שידורים חיים בפייסבוק ממעשי הרצח וההרג המזוויעים. איראן נוקטת גם היא בשליטה כמעט מלאה על אמצעי התקשורת ועל החומרים המופצים ממנה והתיעוד המתרחש במדינה פנימה, וזאת בניגוד למתרחש בלבנון.
על יחסה של ישראל הרשמית למלחמת התודעה מספר רולס כי ההחלטה להקצות סכום חסר תקדים של 2.3. מיליארד שקלים למערכה זו בניהולו של משרד החוץ היא ראיה להבנת חשיבות הזירה הזו. זאת אחרי שבראשית המלחמה משרד החוץ טען שתקציבו אזל.
ישראל, הוא אומר, מתמודדת מול גופים מאורגנים שמפעילים האיראנים להפצת מידע כוזב שתכליתו הכפשת ישראל והמלחמה. אלו מיליציות לכל דבר, אומר רולס ומדגיש כי תכלית המיליציות הללו היא יצירת כאוס במערב כולו ובישראל וארה"ב בפרט, כמו גם באמירויות הפרו מערביות. הבנה של הנתון הזה מאפשרת היערכות עם ארסנל כלים מותאם על מנת להשיב מלחמה שערה. אחת הדוגמאות היא חדירתו של ראש ממשלת ישראל לשידור הציבורי האיראני על מנת להעביר מסרים ישירות לעם האיראני.
בהתייחס למהלכיו של נשיא ארה"ב, סבור רולס כי מהלכים אלה מגיעים מתוך תודעה היסטורית שבה שרוי הנשיא האמריקאי. זו התודעה שהביאה אותו לשלוף במענה לכתב את פרל הארבור. כך גם קביעתו הנחרצת של טראמפ שאיראן היא מעצמת הטרור הגרועה בעולם מזה חמישה עשורים. עם זאת טראמפ שוקל את מהלכיו על פי האינטרסים האמריקאיים והידיעה שאת האמריקאי הממוצע מטרידות הסוגייה הכלכלית וסוגיית ההגירה הרבה יותר מתפקיד השוטר של העולם, אך החתירה להשבת אמריקה לגדולתה מחייב הפעלת גם כוח צבאי. משום כך תיאור המבצע הצבאי להצלת הנווט האמריקאי הייתה עבורו ככפפה ליד, מענה לשאיפתו להעצים את כוחה וגדולתה של ארה"ב.
"טראמפ מהנדס תודעה בחסד עליון. הוא רודה בתקשורת ומתעמת מולה ומביא להישגים במאבקיו מול התקשורת כמו פיצוי של 16 מיליון דולר על סיקור חיובי לקמלה האריס, פיטורי מנכ"ל ה BBC-בעקבות סרטון ערוך ומוטה שהוא הפיץ על טראמפ, התבטאויות חסרות התקדים שלו כלפי הניו יורק טיימס וכו'. הוא יודע לבסס בסיס תמיכה מאוד חזק, וכך הלגיטימציה למהלכי המלחמה גברה לאורך 38 הימים האחרונים מרמה של חמישים אחוז לרמה של 83 אחוזים. טראמפ מדבר אל בסיס בוחריו ומקבע סיפור היסטורי בצורה עקבית ובתוך כך את מקומו שלו בסיפור הזה".