עו"ד אביגיל גרינברג ברנד
עו"ד אביגיל גרינברג ברנדצילום: יחצ

דמיינו אדם שלוקח הלוואה לצורך כיסוי המינוס, ואז יוצא לקניות פזרניות בטענה שהוא כבר לא במינוס - הרי יש לו מלא כסף בעו"ש! לכולנו ברור שהוא פשוט העמיק את החוב העתידי שלו.

מזכיר הממשלה יוסי פוקס, ויו"ר וועדת חוץ וביטחון חה"כ בועז ביסמוט, ניסו לייצר מצג שווא. הם טענו שהרמטכ"ל עצמו תומך בחוק הגיוס, אולם בצה"ל מיהרו להתנער. הרמטכ"ל, כך הבהירו, תומך בגיוס - לא ב"חוק" שיתן פטור לעשרות אלפי בחורים חרדים צעירים, בריאים וכשירים לגיוס.

הציטוט מישיבת קבינט חסויה מטריד מאוד, בייחוד כשהוא מובא בסילוף ומגמתיות. לנו, האזרחים, אין די כלים להכריע ולשפוט את הנאמר בעצמנו. כלי משחק בידיהם של נבחרי ציבור שמועלים באמוננו.

אבל האמת היא שאני לא זקוקה לרמטכ"ל כדי לדעת שצה"ל זקוק נואשות לכוח אדם נוסף, ולא רק על הנייר: אני כבר יודעת את זה, כי לאיש שלי קראו השבוע לסבב מילואים נוסף, בפעם השלישית השנה.

משפחות המשרתים הבינו כבר מזמן: אנחנו ההלוואה שמדינת ישראל לוקחת כדי לחפות על המחסור בכוח האדם בצה"ל. רק שבמקום לנצל את ההתייצבות שלנו לשיקום וביסוס הצבא, הקואליציה ותומכיה רואים בנו אשראי פתוח, ויוצאים לשופינג-בחירות בזבזני ותשלומי פרוטקשן למגזרים שגורל המדינה לא מעניין אותם.

העלות של גיוס איש מילואים עומדת על עשרות אלפי שקלים בחודש, למשרתים ולמדינה. תוסיפו לכך נזקים ארוכי טווח שקשה לאמוד, כמו היעדר קידום בעבודה; נזקים נפשיים למשרת ולבני משפחתו; נזקים כלכליים עקיפים לבני ובנות הזוג של המשרתים ולהוריהם, ועוד.

גיוס מילואים הוא הלוואה יקרה מפז, שאמורה לשמש במצבי חירום ובאופן מדוד בלבד. העובדה שמשרתי המילואים נקראים שוב ושוב, לעשרות ומאות ימי מילואים בשנה - הרבה מעבר למכסות שהממשלה מתחייבת אליהן כבר מעל שנתיים - מעידה כאלף עדים על הצורך האקוטי של צבא ההגנה לישראל בכוח אדם.

הציניות לא נעצרת כאן. יתכן שמי שיפתח חדשות הערב כלל לא ישמע על הסילוף המטריד של גורמי הממשלה, כי את הכותרות כבר תפסה ידיעה מרעישה חדשה: הרמקולים של בית המשפט נותרו פתוחים בהפסקה, ושם נשמעה אמירה מצד העותרים, לכאורה, "אנחנו נפרק את עולם התורה".

האמירה העלומה הזו איננה במקום ואיננה מייצגת את עמדת רוב הציבור הישראלי, והיא גררה כצפוי תגובות רבות. אבל ההתקוממות התקשורתית הנוכחית לא באה להגן על כבוד התורה, אלא להסיט בציניות את הדיון החשוב על המחסור בחיילים, שפתרונו מונח כעת לרגלי המגזר החרדי ושותפיו הפוליטיים. עולם התורה לא ייפגע מגיוס חרדים, אלא מהפיכת התורה לסמל של השתמטות, בזיזת כספי ציבור במחטפים, בורות וחוסר השכלה והחלשת מדינת ישראל, כלכלית וביטחונית.

בין שלל המוחים, התבלט גם חבר הכנסת אריה דרעי. דרעי, כזכור, יושב בקבינט כבר שנים רבות ושולח אחרים להלחם, גם כעת כשאינו מכהן כשר ולא שייך רשמית לקואליציה. גם דרעי יודע שצה"ל זקוק לחיילים: לפני כיומיים הוא התבטא לגבי הפסקת האש הזמנית עם איראן, ש"נחזור להלחם אם צריך", ובראיון לעמית סגל בישראל היום בסוף השבוע האחרון, הוא אמר שנשאר בלבנון "שנים".

כשדרעי אומר זאת ובמקביל מצייץ שהדיון בבג"ץ נועד רק לפירוק עולם התורה, ולא כדי לדאוג לצרכי הצבא או המילואים - קשה להתעלם מהציניות. מי שרוחש מתחת לפני השטח עם מטרות סקטוריאליות שלא הולמות את צרכי המדינה, ואז מדבר גבוהות על אחריות ודאגה לביטחון המדינה, שלא יטיף לאחרים על צביעות. מי שהגנה על כבוד התורה בליבו, צריך לצאת נגד המפלגות החרדיות שרומסות אותה פעם אחר פעם. ומי שחפץ בחיזוק מדינת ישראל, צריך להתנגד לחוק השתמטות מגזרי ולתמוך בצעדים שיגדילו את כוח האדם בשטח.

לנו, משפחות המילואים, אי אפשר לשקר: אם המגנים האמיתיים על המדינה הם לומדי התורה, כדברי דרעי, אז יתכבד חבר הקבינט ויחזיר גם את האיש שלי הביתה. ואם הוא ממשיך לשלוח אותו לחזית, שלכל הפחות ירכין ראש בהכרת תודה.

נתנו לכם הלוואה נדיבה, כי מדינת ישראל חשובה לנו ולעולם לא נפקיר אותה. תשתמשו בה בחכמה.