האדמו"ר מקאליב, רבי מנחם מנדל טאוב זצ"ל, היה מהדמויות הבולטות והייחודיות בציבור החרדי בכל הנוגע להנצחת זיכרון השואה.
לאורך עשרות שנים הקדיש את חייו להעברת סיפורו האישי וסיפורם של מיליוני הנספים, תוך חיבור עמוק בין זיכרון החורבן לבין המשך החיים היהודיים.
כאשר עמד בפני המוות בדרך לאושוויץ, נדר נדר לקדוש ברוך הוא: אם יזכה לצאת בחיים מהתופת, הוא יקדיש את ימיו לומר "שמע ישראל" יחד עם המוני יהודים.
הוא קיים את הבטחתו באדיקות מופלאה: במשך עשורים לא היה נאום או כנס שבו לא זעק יחד עם הקהל את פסוק האמונה, כשהוא מחבר בין הניצולים לדורות הצעירים.