הנהלת איגוד הישיבות והמוסדות התורניים הגישה בקשה לחופש מידע ליועצת המשפטית לממשלה ולגופים האחראים על תקצוב במגזר הכללי, בדרישה לקבל נתונים על שיעור אלו שאינם מתגייסים מכלל האוכלוסייה - ערבים וחילונים הלומדים באוניברסיטאות.
הפנייה באה לקראת הדיון בבג"ץ שבו יוחלט על סנקציות כנגד עולם הישיבות. בשאלה המרכזית: האם פניית היועמ"ש לסנקציות נעשתה גם כלפי מוסדות אחרים הנהנים מתקציבי המדינה.
בעקבות פקיעת חוק שירות ביטחון, קבע בג"ץ כי יש לעצור את תקציבי הישיבות עבור תלמידים שלא התגייסו, ולפעול לסנקציות נוספות. בעמדת היועצת המשפטית לממשלה שהובאה השבוע בפני בג"ץ נכתב כי הסנקציות צריכות להיות גם מוסדיות כנגד הישיבות עצמן בהן לומדים חייבי גיוס.
עורך הדין שמואל מקלב, המייצג את איגוד הישיבות, כתב במכתבו: "מפסיקת בית המשפט העליון עולה תמונה שבעוד תקצוב בני ישיבות נעשה כדין עד למועד פקיעת החוק, וזאת שעה שהפטור שלהם מחובת גיוס היה מעוגן בחוק, תקצוב סטודנטים מהמגזר הכללי שלא הסדירו את מעמדם הצבאי נעשה מאז ומעולם שלא כדין".
מקלב הוסיף: "עמדתה מרחיקת הלכת של היועצת המשפטית להטלת סנקציות על לומדי התורה מחייבת בחינה מדוקדקת של כלל ערוצי המימון הממשלתיים, לרבות אלו המועברים למגזר הערבי והחילוני ולאוניברסיטאות, על מנת לוודא כי אינם משמשים כ'ערוצי מימון עוקפים' המאפשרים את המשך אי-הגיוס של סטודנטים ואקדמאים".
בפנייה הובאו נתונים ממקורות צבאיים. ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם בצה"ל תא"ל שי טייב אמר במאי 2025 בוועדת משנה למשאבי אנוש: "למרות העלייה במשתמטים שנובעת משליחת הזימונים למגזר החרדי, רוב המשתמטים מצה"ל הם לא חרדים".
ראש ענף חרדים בחטיבת תכנון ומנהל כח אדם סא"ל אביגדור דיקשטיין אמר בינואר 2026 בוועדת החוץ והביטחון: "נכון להיום במערכות הצבאיות יש כ-30 אלף משתמטים. חצי מהם - בערך 15 אלף - אנחנו יודעים בוודאות שהם חרדים. 50% האחרים הם משתמטים כלליים".
מקלב סיים את מכתבו: "במסגרת עמדת היועצת המשפטית לממשלה הובאו סנקציות ייעודיות נגד לומדי התורה בני המגזר החרדי, ואף נכתב בה כי 'העובדות הנוגעות למועצה להשכלה גבוהה אושרו על ידי ממונה תחום חרדים במל"ג' - משמע שלא נעשתה בדיקה מקיפה אל מול כלל הממונים על כלל האוכלוסיות".
בתקופה הקרובה אמור בג"ץ לדון בעתירות שהגישו ארגונים כנגד הישיבות לשלילת תקציבים נוספים.