מדינת ישראל מתייחדת היום (שלישי) עם זכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה. אירועי היום, שנפתחו אמש בעצרת המרכזית ביד ושם, נמשכים הבוקר בשורת טקסים ממלכתיים.
הטקס הממלכתי "לכל איש יש שם" שודר ממשכן הכנסת. הטקס, שעמד השנה בסימן "המשפחה היהודית בשואה", הפגיש את צמרת הנהגת המדינה עם שמותיהם וסיפוריהם של אלו שנותרו מאחור ואלו שזכו להקים חיים חדשים בארץ ישראל.
יושב ראש הכנסת, אמיר אוחנה, שיתף בביקורו עם נשיאת הבונדסטאג, יוליה קלוקנר, ביד ושם, שם נתקלו ברישום של תינוקת שנולדה באושוויץ ב-11 בספטמבר 1944. שמה הפרטי נותר "לא ידוע", ושם משפחתה "רייך". היא נרצחה כחצי שעה לאחר לידתה.
אוחנה אמר: "האמת היא שלא לכל איש יש שם. 4 מיליון ו- 800 אלף שמות אספו וליקטו ביד ושם לצורך פרוייקט ספר השמות, אך עוד לפחות מיליון שמות חסרים; משפחות שלמות ולעיתים קהילות שלמות, שנמחו מעל פני האדמה ולא נותר מהן אפילו זכר, אפילו ניצול אחד שיספר שהיו קיימים".
הוא חתם ואמר: "לתינוקת רייך שנלקחה מאמה, אירן, כחצי שעה לאחר לידתה, אז נטבחה - עוד לא היה שם. יהיה זכרם של כל קורבנות השואה, גם אלה שנותרו ללא שם, ברוך לעד. השם יקום דמם".
בטקס שודרו סיפוריהם של שישה שורדי שואה, לזכר ששת מיליון הנספים:
מרים גרייבר - אביה נלקח לאושוויץ בעוד היא, אמה ואחותה הוכנסו לגטו בבודפשט בתנאים קשים של רעב, צפיפות ופחד מתמיד. ברגע קריטי, כאשר האם נשלחה לטרנספורט, היא הסתירה את בנותיה בערימת אשפה כדי להצילן, ולאחר מכן הצליחה להימלט ולשוב אליהן.
יונה לקס - שרדה את השואה לאחר שגורשה מגטו לודז’ לאושוויץ יחד עם אחיותיה, לאחר שהוריה נרצחו. עם הגעתן עברה סלקציה בידי ד"ר מנגלה, שקבע כי עליה להישלח מיד למוות, אך ברגע האחרון אחותה התחננה על חייה וציינה כי הן תאומות - דבר שגרם למנגלה להחזיר אותה לצורך ניסויים רפואיים אכזריים.
יוסף (יוסקה) הרשקוביץ - אמו ואחיו נשלחו למוות, והוא נותר עם אביו ואח אחד בלבד. בהמשך הועבר בין מחנות עבודה שונים, בהם עבד בעבודות פרך בתנאים קשים של רעב, השפלה וסכנת מוות מתמדת, תוך מאבק יומיומי לשרוד.
דב לנדאו - דב איבד את מרבית בני משפחתו, נאלץ לעבוד בעבודות כפייה ולחיות בתנאים קשים. הוא לחם במלחמת העצמאות ואף נשבה בידי הירדנים. הוא הקים משפחה גדולה וזכה ל 78 נינים. דב הקדיש את חייו לספר על קורותיו ולהנציח את זיכרון השואה.
שמעון רוטשילד - היחיד מבני משפחתו ומתשעת אחיו ששרד את השואה. נאלץ להתמודד עם עבודות כפייה, רעב, אלימות וניסויים אכזריים. עלה לארץ ונפצע במלחמת הקוממיות.
אווה ארבן - ילידת צ'כוסלבקיה. בין מאה הילדים ששרדו בטרזין, מתוך 50 אלף. שרדה את צעדת המוות, אך אמה נספתה בה. עלתה לישראל בשנת 1948. לאווה 16 נינים, והיא חיברה ספר על קורותיה בשואה שתורגם ל 16 שפות.
במהלך הטקס קרא השחקן ישראל אטיאס מעדותו של שורד השואה קרול פילה. הרב הראשי לישראל קלמן בר קרא פרקי תהילים, הראשון לציון הרב דוד יוסף אמר קדיש, והחזן הצבאי הראשי סא"ל שי אברמסון נשא תפילת "אל מלא רחמים". הטקס נחתם בשירת ההמנון הלאומי "התקווה" בביצוע להקת פיקוד מרכז.
מוקדם יותר בשעה 10:00 נשמעה ברחבי הארץ צפירת דומיה בת שתי דקות. מיד לאחריה החל ב"יד ושם" טקס הנחת הזרים הממלכתי בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שורדי שואה ומשתתפים נוספים.
אירועי הבוקר נפתחו בשעה 08:00 במשכן הכנסת. יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, הדליק נר יזכור בכניסה למשכן והקדיש אותו לזכרם של בני משפחת בן יצחק: האב אלי (יליד מרוקו), האם ססיל (ילידת אלג'יר) ובנם אנרי (יליד צרפת), שנרצחו כולם באושוויץ בשנת 1944.
"אני מזכיר אותם כאן כדי שכולנו נזכור שגורל העם היהודי היה אמור להיות אותו גורל, בכל רחבי הגלובוס", אמר אוחנה. "לקחנו את גורלנו בידינו, הקמנו מדינה. אנחנו נלחמים עבורה, כולנו יחד. וביחד, בעזרת השם, ננצח. יהי זכרם של אלי, ססיל ואנרי ברוך לעד".
