93% מהשטחים שבין עפרה לכביש אלון היו בשליטה ערבית עוינת עד לפני פחות משלוש שנים, כחלק מתוכנית מחושבת של הרשות הפלסטינית לבידוד היישובים היהודיים.
כיום, המציאות בשטח התהפכה: הכפרים הערביים שהיוו איום אסטרטגי הופכים למובלעות מבודדות בזכות רשת גבעות וחוות ששומרות על הקרקע. מה שתקראו בהמשך עלול לשנות לכם את כל מה שחשבתם על היכולת שלנו לנצח במערכה.
>> להצטרפות מיידית למערכה ובלימת ההשתלטות הערבית - תרומה כאן
"מתוך 22,000 דונמים נשארו לנו 2,000 בלבד", הודה בייאוש סייל כנען, ראש מועצת הכפר בורקא, בראיון לתקשורת הערבית. "אנחנו במצור, הכל בגלל המאחזים היהודים שהוקמו סביבנו". המילים הללו הן ההוכחה הטובה ביותר לכך שהפעילות בנקודות כמו "אור מאיר" משנה את המפה. בתוך זמן קצר, הצליחו רועי הצאן היהודים לדחוק את הפלישה הערבית מרחק מאות מטרים בודדים מבתי הכפרים.
"היינו רואים אותם מקימים מטעים על גדר היישוב שלנו בכל יום", מספר דוד, תושב האזור. "בתוך פחות מ-60 יום מהקמת הגבעה, השטח נוקה לחלוטין. היום אנחנו חולשים על אלפי דונמים שפעם פחדנו לדרוך בהם. זה שינוי אסטרטגי של ממש".
הנתונים בשטח מראים כי בחודשים האחרונים בלבד, 4 מאחזי פלישה ערביים שהוקמו במימון זר ננטשו לחלוטין. הפעילות של "אור מאיר" וגבעות נוספות יצרה רצועת הגנה שמונעת מהרשות הפלסטינית לייצר רצף טריטוריאלי מסוכן לכיוון כביש 60.
"לא האמנתי שנצליח לגרום להם לסגת", מודה שרה, פעילה בשטח. "מחקלאות שחלשה על 10,000 דונם, נשאר להם היום פחות מ-1,000 דונם מעובד באזור שלנו. זו הכרעה אמיתית שקורית בזכות מי שתומך בנו מהבית".
>> לחיזוק הלוחמים בשטח והמשך גאולת הקרקע - לחצו כאן עכשיו
המציאות ביהודה ושומרון נמצאת בנקודת רתיחה. בכל יום שבו הגבעות לא מקבלות את התמיכה הנדרשת לציוד, תשתיות ואבטחה, האויב מזהה חולשה ומנסה לחזור לשטח. הידע והנחישות של הצעירים בגבעות הם המגן היחיד שמונע את הקמת המדינה הפלסטינית דה-פקטו במרכז בנימין.
המערכה נמצאת בשיאה, והלוחמים בקו הראשון זקוקים לתגבור מיידי. אנחנו לא יכולים להבטיח שההישגים הללו יישמרו ללא גיוס משאבים דחוף כדי להחזיק את הגבעה.
>> להשתתפות בהכרעת המערכה על ארץ ישראל - תרומה מאובטחת כאן