ספר חדש בשם 'כזוהר הרקיע' מאת גיא שלום אמיר, בוגר ישיבת קרני שומרון, עוסק בדמותם של "הרוגי מלכות" ובמשמעות מסירות הנפש על קדושת השם, העם והארץ.
הספר כולל פתיחה רחבה מאת המחבר לצד מכתב ברכה מאת הרב בן ציון אלגאזי, ראש ישיבת רמת גן וראש צורבא מרבנן.
בפתיחת הספר מציג גיא שלום התבוננות עקרונית על גבולות המילים והיכולת לבטא חוויות רוחניות עמוקות. "יש דברים נעלים שכאשר באים לפרוט אותם למילים והגדרות, החן הפנימי והעומק הטמון בהם מאבדים מעט מהודם. המילה מטִבעה היא דבר קצוב ומוגדר, כל אוצר המילים והמושגים שישתמש בו לא יכיל את רגש האהבה עצמו", הוא כתב.
בהמשך מתייחס המחבר לכוחן של המילים דווקא בתוך מציאות של כאב ואובדן. "בתוך הכאב והצער, המילה אומנם לא ממלאת את החלל שנוצר מחמת האובדן, אך היא מאפשרת הכרה בחיסרון", והוסיף כי יש בה כדי ליצור שותפות פנימית ולפתוח "אולמות והיכלים פנימיים".
המחבר מציג הבחנה בין נחמה אנושית לנחמה אלוקית, ומדגיש כי בעוד האדם נאלץ להשלים עם החסר, ישנה תקווה לנחמה שלמה ממקור עליון. הוא מביא את הפסוק, "וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ ה' כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי", ומציין כי הנחמה העתידית תתגלה בעומק גדול יותר.
עוד מדגיש המחבר כי גם בתורת ישראל טמון כוח של נחמה, המאפשר לאדם "לספר את הסיפור מחדש" ולחבר את כאבו האישי למהלך רחב של גאולה. הוא ציין שככל שהאדם רואה את סבלו כחלק מתהליך כולל, כך מתאפשרת צמיחה מתוך הכאב.
בהמשך הפתיחה מתייחס גיא שלום למעלתם של הרוגי המלכות, ומצטט את דברי חז"ל, "הרוגי מלכות - אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן". הוא מדגיש כי אף שאין מילים המסוגלות להגדיר את עומק מעלתם, יש חשיבות לניסיון לעסוק בכך מתוך רצון להביא נחמה למשפחות ולציבור.
במכתב הברכה של הרב בן ציון אלגאזי, אשר מתייחס לספר ולמחברו, ציין הרב: "עברתי בהתפעלות על ספרך שכתבת על 'הרוגי מלכות' אשר מסרו נפשם על קדושת העם והארץ", והוסיף כי הדברים נעשו "בטוב טעם ודעת".
הרב אלגאזי מדגיש כי לדמויות אלו יש מקום מרכזי בנצחיות האומה, "לאורך כל דברי ימיה של האומה הישראלית, עמדו בבסיס נצחיותה אלו שמסרו נפשם על קידוש ה'". הרב מציין כי זכרם מעניק כוח לעם ישראל גם בימים מורכבים. "הַעֲצָמַת זכרם של 'הרוגי מלכות' מעניקה כוח ותעצומות לעם היושב בציון".
הרב משלב בדבריו גם התייחסות לפעילותו במהלך מלחמת "חרבות ברזל", במסגרתה עסק בזיהוי חללי צה"ל. הוא מספר כי למרות העומס והקושי, הקפיד לשוב לישיבה ולמסור שיעורים, "ולוּ לחצי שיעור - ובלבד שלא לנתק את החוט המקשר בין מחנה שורה להיכל התורה. מחנה שורה הוא מבחינתי 'חדר לידה' של האומה כולה", והסביר כי לצד הכאב קיים גם ממד של התחדשות וחיים חדשים לעם.
"אשריך ואשרי חלקך על מסירותך לתורה, להעמיד ספרים הרבה לשם הגדלת התורה", סיכם הרב אלגזי.