החודש הנוכחי, חודש אפריל, הוא חודש המודעות למחלת הפרקינסון. על המחלה, תסמיניה, הגורמים לה והטיפול בה שוחחנו עם ד"ר מיכל כהן, נוירולוגית בכירה, מומחית להפרעות תנועה במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
המחלה, מספרת ד"ר כהן, פוגעת יותר בבני שישים ומעלה, אם כי ישנם גם מטופלים מעטים בגילאים צעירים יותר. "פרקינסון מוכרת בעיקר בתסמינים המוטוריים שפוגעים בתנועה, אבל יש תסמינים לא מוטוריים שמופיעים הרבה לפני כן כמו הפרעות שינה, עצירות, בעיות בשליטה על השתן, לפעמים פגיעה בחוש הריח. זה קורה שנים קודם לתסמינים המוטוריים", אומרת ד"ר כהן.
בדבריה מרחיבה כהן אודות בעיות השינה הייחודיות לראשית מחלת הפרקינסון. "הבעיות בשינה הן ספציפיות למחלות מסוג הפרקינסון. ההפרעות הללו מתאפיינות בחלומות מאוד מוחשיים ותנועות מוגזמות בתוך החלום. בדרך כלל אדם בריא משותק גופנית בזמן החלום, אבל אנשים עם ההפרעה הזו חולמים את החלום וגם עושים את מה שהם עושים בתוך החלום. הרבה פעמים מדובר בחלומות מפחידים ולכן הם גם צורחים ויכולים לעשות תנועות מאוד חדות".
התסמינים הללו כאמור יכולים להופיע שנים לפני התסמינים המוטוריים, ובתקופה זו ניתן להאט או למנוע את התפחות המחלה דרך פעילות גופנית ושתיית קפה שמסתבר שמשום מה היא חיובית להתמודדות עם המחלה. בתקופה זו, מוסיפה ד"ר כהן, מומלץ למי שמזהה תסמינים שכאלה להגיע לרופא נוירולוג לבדיקה לאחר איבחון ראשוני של מומחה לשינה. "בשנים האלה (של לפני התסמינים הנוירולוגיים) אין לנו טיפול מיוחד ולכן אנחנו ממליצים על שתיית קפה ופעילות גופנית משמעותית".
בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, השלבים המוטוריים, נכון לקבל אבחנה סדורה של רופא מה שיאפשר טיפול תרופתי שהיעיל ביותר הוא הלבודופה שמגיע בכדורים ו"מסייע מאוד בתפקוד היומיומי ומשמר את איכות החיים ומתוך כך גם את האפשרות לעשות פעילות גופנית ולשמר קשר עם אנשים", אומרת כהן ומדגישה כי "הטיפול התרופתי לא יודע למנוע את ההתדרדרות. כרגע אין לנו תרופה כזו".
ד"ר כהן מספרת על השלכות התרופה שמאפשרת המשך חיים סדירים לעוד כמה שנים, וישנם מטופלים שהמשיכו באורח חייהם הרגיל, המשיכו בעבודתם ואפילו לא עדכנו את קרוביהם בכך שהם חולים.
שאלנו את ד"ר מיכל כהן האם האדם המערבי בן דורנו, זה שפחות כותב ויותר מקליד, יותר יושב ופחות הולך, זה שנוסע ולא רץ, נתון יותר לסכנה, והיא משיבה בשלילה. "לא נמצא קשר בין ישיבה מול מחשב או "אורח חיים יושב" למחלת הפרקינסון. אנחנו יודעים לומר שפעילות גופנית עוזרת אבל לא יודעים להגיד מה בחיים שלנו גורם או לא גורם למחלה. אנחנו יודעים שאנשים שחשופים לחומרי הדברה חולים יתר סטטיסטית, אבל באורח החיים הרגיל אין משהושניתן להצביע עליו".
גם לשאלתנו אם מזון מעובד משפיע על קצב התקדמות המחלה משיבה ד"ר כהן במענה דומה ואומרת שאין נתונים וודאיים וברורים שיעידו על כך. לשאלתנו אם הרפואה בוחנת גם את מה שיש לרפואה הלא קונבנציונאלית להציע בתחום זה, משיבה כהן ואומרת כי כל מחקר, גם לא קונבנציונאלי, צריך לעבור מחקר שיבחן קבוצה אקראית שתקבל את הטיפול לעומת קבוצה דומה שלא תקבל את הטיפול, וכאשר יימצאו נתונים ממחקר שכזה הם יפורסמו. לפי שעה נבדקו מזונות שונים ולא אותר מה יכול לגרום למחלה, למעט הנתון שהתברר לגבי קפה כמעכב את המחלה.
ד"ר כהן מספרת על מחקרים שמתנהלים גם בשערי צדק וגם במרכזים רפואיים נוספים, ואלה מתמקדים בגנים שקשורים לפרקינסון ומהווים גורם סיכון למחלה. "באוכלוסיה היהודית אשכנזית יש שני גנים שכיחים שהם גורמי סיכון ואצלנו ובמרכזים נוספים הגנים הללו נחקרים". לדבריה כאשר מתבררת תלות של המחלה בגנטיקה הדבר מהווה מעין מפתח להבנת המחלה מאחר ובגנטיקה המערכת הרפואית מבינה את המנגנון ויכולה לנסות ולהשפיע עליו.