ההרכב המקצועי של שוק העבודה הישראלי עובר טלטלה משמעותית, כך עולה ממחקר מקיף של מכון טאוב שפורסם הבוקר (חמישי) ועוסק בהשפעת הבינה המלאכותית.
על פי הנתונים, בעוד שבין השנים 2019 ל-2022 היוו העובדים במקצועות הנמצאים בסיכון גבוה להחלפה על ידי בינה מלאכותית כ-14% עד 16% מכלל המובטלים, בשנת 2025 זינק חלקם לשיעור של 20% עד 25%.
המגמה מלווה בירידה חדה בביקוש למשרות חדשות בתחומים אלו, מה שמעיד על שינוי עומק באופן שבו מעסיקים תופסים את הצורך בכוח אדם אנושי במקצועות מסוימים.
החוקרים מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס מציינים כי הבינה המלאכותית היא אמנם גורם מרכזי, אך לא בלעדי, לעלייה באבטלה במגזרים אלו. גורמים נוספים כוללים את ההאטה הכללית בענף ההייטק והנסיגה מהשינויים המבניים שחולל משבר הקורונה.
עם זאת, המחקר מבודד את השפעת ה-AI וקובע כי בתחום פיתוח התוכנה, הטכנולוגיה מסבירה עד 20% מהעלייה באבטלה שנרשמה בשנים האחרונות. בקרב נציגי מכירות טלפוניות, ההשפעה דרמטית אף יותר ומסבירה עד 26% מהעלייה באבטלה, הן בשל צמצום תקנים והן בשל העלאת הדרישות המקצועיות מעובדים אנושיים שנדרשים כעת למיומנויות מורכבות יותר.
אחת המסקנות המדאיגות ביותר במחקר נוגעת לדור הצעיר בענף הטכנולוגיה. פרופ' גיל אפשטיין הסביר כי הבינה המלאכותית "נועלת את הדלת" בעיקר בפני עובדים מתחילים (ג'וניורים). בזמן שהעובדים הוותיקים והמנוסים משתמשים בכלי ה-AI כדי לייעל את עבודתם ולהפוך לחיוניים יותר. המשרות ההתחלתיות שהיוו בעבר את כרטיס הכניסה לענף הולכות ונעלמות או מוחלפות על ידי אוטומציה.
לדבריו, עידן החסינות שהיה מזוהה עם עובדי ההייטק הסתיים, ומי שלא ישכיל לשדרג את מיומנויותיו באופן מיידי עלול למצוא את עצמו מחוץ למעגל העבודה.
נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, קרא לממשלה לפעול כבר עתה לגיבוש תוכניות הסבה והכשרה מקצועית המותאמות לעידן החדש. לדבריו, המדינה חייבת לעצב מערכי סיוע שיקנו למובטלים מיומנויות המשלימות את עבודת המכונה, ולא מנסות להתחרות בה.