בתום ישיבת הכנסת שהתקיימה ביום שלישי ועסקה ביחסי בית המשפט והכנסת הוציאה הכנסת הודעה לפיה היא "רואה בדאגה את גלישת בית המשפט העליון לנושאים שבמובהק הינם בתחום הסמכות והאחריות של הרשויות המבצעת והמחוקקת". יו"ר הקואליציה ח"כ סער אמר בדיון: "אם בית המשפט העליון אמור להכריע בוויכוח בין השקפות עולם, אזי יתכבדו השופטים ויתמודדו בבחירות". יו"ר ועדת הכנסת ח"כ רוני בר-און (ליכוד) הזהיר את שופטי בית המשפט העליון כי ההתערבות שלהם "בדברים שאנחנו עושים בכנסת סופה שתביא עליהם את בית המשפט לחוקה שהוא עצמו מתנגד לה".
עו"ד יהודה כהן, מחבר הספר "מי מפחד ממדינה יהודית?", העוסק בנושא הפרדת הרשויות בישראל, אומר כי המשבר החוקתי שבין הכנסת לבין בית המשפט העליון החל בשנת 53' . בתחילה, אומר כהן, התנהל העניין ללא שיעורר תשומת לב, גם לא של אנשים מהאקדמיה ומהפוליטיקה כולל אלו שעוסקים במשפט. לדבריו, המשבר התחיל מפסק דין קול העם של השופט אגרנט, לימים נשיא בית המשפט העליון.
במשך כל אותן שנים, אומר כהן, מנהל בית המשפט העליון מאבק כוח מול הכנסת, הנוקטת בפשרה ומגננה. גם בדיון שהתקיים ביום שלישי, הוא ציין, הצביעו 17 חברי כנסת מול 12 ונמנע אחד, וזאת בנושא קרדינלי. הדבר אינו נובע מכך שאין לחברי הכנסת דעה, אלא משום שהם הצביעו ב"רגליהם הקרות", כלשונו. זוהי תוצאתו של מסע הנמשך שנים רבות בו מוכפשים נבחרי העם על ידי מערכת התביעה, המשטרה והשפיטה בישראל. פוליטיקאים רבים, מהם כאלו שזוכו, ויותר מכך - אף כאלו שלא הוגש נגדם כלל כתב אישום, טעמו את טעמו של החוק בצורת אזהרה ואיום.
הסימביוזה שקיימת, לדבריו, בין העיתונות ואמצעי תקשורת אלקטרוניים לבין המערכת השיפוטית החל במשטרה וכלה בבית המשפט העליון גרמה להכפשת כלל הפוליטיקאים ולירידת קרנה של הכנסת. מדובר בדבר המתרחש כבר שנים רבות. לעומת זאת, הוא מוסיף, כאשר מנסים למתוח ביקורת על השופטים על כך ששלטון החוק בפיהם אבל הם אינם כפופים לחוק, הם מביעים התנגדות, ובראשם אהרון ברק. הם מבינים, אומר כהן, כי פגיעה ביוקרתם היא פגיעה בכוחם, ומשום כך הם מתנגדים. כהן מסביר עוד כי הדרך של השופטים לצבור כוח היא דווקא באמצעות התערבותם בפסיקות פופוליסטיות בהן הציבור כולו מעוניין בשיפוטם. הציבור אינו מבחין בצבירת הכוח של בית המשפט משום שהוא פוסק פסיקות פופוליסטיות שנראות יפה כמו בנושאים של דאגה לאנשים ועשיית צדק כביכול.
דרך נוספת שבה צובר בית המשפט את כוחו היא באמצעות חוקי היסוד. חוקי יסוד הם הבסיס להגדלת כוחו של בית המשפט העליון, ומכוחם הוא מבטל חוקי כנסת. לכן, אומר כהן, ממריץ נשיא בית המשפט העליון את הכנסת לחוקק חוקי יסוד נוספים כמו בנושאים של צדק חברתי. המאבק הסמוי המתקיים בין הכנסת לבית המשפט העליון מתבטא בכך שפעמים מעדיפה הכנסת לחוקק חוקים רגילים או לא לחוקק בכלל גם אם הדבר דרוש, כדי שלא להגדיל את כוחו של בית המשפט העליון.
עו"ד יהודה כהן, מחבר הספר "מי מפחד ממדינה יהודית?", העוסק בנושא הפרדת הרשויות בישראל, אומר כי המשבר החוקתי שבין הכנסת לבין בית המשפט העליון החל בשנת 53' . בתחילה, אומר כהן, התנהל העניין ללא שיעורר תשומת לב, גם לא של אנשים מהאקדמיה ומהפוליטיקה כולל אלו שעוסקים במשפט. לדבריו, המשבר התחיל מפסק דין קול העם של השופט אגרנט, לימים נשיא בית המשפט העליון.
במשך כל אותן שנים, אומר כהן, מנהל בית המשפט העליון מאבק כוח מול הכנסת, הנוקטת בפשרה ומגננה. גם בדיון שהתקיים ביום שלישי, הוא ציין, הצביעו 17 חברי כנסת מול 12 ונמנע אחד, וזאת בנושא קרדינלי. הדבר אינו נובע מכך שאין לחברי הכנסת דעה, אלא משום שהם הצביעו ב"רגליהם הקרות", כלשונו. זוהי תוצאתו של מסע הנמשך שנים רבות בו מוכפשים נבחרי העם על ידי מערכת התביעה, המשטרה והשפיטה בישראל. פוליטיקאים רבים, מהם כאלו שזוכו, ויותר מכך - אף כאלו שלא הוגש נגדם כלל כתב אישום, טעמו את טעמו של החוק בצורת אזהרה ואיום.
הסימביוזה שקיימת, לדבריו, בין העיתונות ואמצעי תקשורת אלקטרוניים לבין המערכת השיפוטית החל במשטרה וכלה בבית המשפט העליון גרמה להכפשת כלל הפוליטיקאים ולירידת קרנה של הכנסת. מדובר בדבר המתרחש כבר שנים רבות. לעומת זאת, הוא מוסיף, כאשר מנסים למתוח ביקורת על השופטים על כך ששלטון החוק בפיהם אבל הם אינם כפופים לחוק, הם מביעים התנגדות, ובראשם אהרון ברק. הם מבינים, אומר כהן, כי פגיעה ביוקרתם היא פגיעה בכוחם, ומשום כך הם מתנגדים. כהן מסביר עוד כי הדרך של השופטים לצבור כוח היא דווקא באמצעות התערבותם בפסיקות פופוליסטיות בהן הציבור כולו מעוניין בשיפוטם. הציבור אינו מבחין בצבירת הכוח של בית המשפט משום שהוא פוסק פסיקות פופוליסטיות שנראות יפה כמו בנושאים של דאגה לאנשים ועשיית צדק כביכול.
דרך נוספת שבה צובר בית המשפט את כוחו היא באמצעות חוקי היסוד. חוקי יסוד הם הבסיס להגדלת כוחו של בית המשפט העליון, ומכוחם הוא מבטל חוקי כנסת. לכן, אומר כהן, ממריץ נשיא בית המשפט העליון את הכנסת לחוקק חוקי יסוד נוספים כמו בנושאים של צדק חברתי. המאבק הסמוי המתקיים בין הכנסת לבית המשפט העליון מתבטא בכך שפעמים מעדיפה הכנסת לחוקק חוקים רגילים או לא לחוקק בכלל גם אם הדבר דרוש, כדי שלא להגדיל את כוחו של בית המשפט העליון.