אך לפני שבועיים ביקרתי בקבלארו הירושלמית, של השף ישראל דודק, השבוע הגעתי ל"בציר" שלו הבני ברקית. לפני שנתמקד במה שאכלתי - מילה על מה ששמעתי. יש מסעדות שמבינות שאוכל זה לא הכל.
שהלקוח מגיע עם אוזניים, עם מצב רוח, עם הצורך שיתייחסו לאירוח שלו כאל חוויה מקיפה. בציר בבני ברק היא אחת מהן. הפלייליסט לבד שווה את הנסיעה - ומסעדה שמשקיעה במוזיקה, היא מסעדה שמבינה שהחוויה גדולה מהצלחת.
המסעדה צמודה לחנות יין נחשב וזה, כמובן, לא מקרה. בתוך שלוש-ארבע דקות מהישיבה כבר יש שם אוירה נינוחה שנוצרת מכוס יין נכון ומחירי הבקבוקים שמוצעים ללקוחות הגיוניים לגמרי. וכעת למנות הראשונות, צבר מרשים של הפתעות חך מענגות שמחברות את בני ברק עם רמת גן, את העבר ואת ההווה.
הסיגר למשל, עשוי מבצק בלינצ'ס, ממולא אסאדו על רוטב טרטר. טעמנו מנת דג מלווה בפיסות מלפפון ללא התוכן שלהם, יחד עם בצל סגול - סלטון פריך, לצד כנף דג כאילו מבושלת אבל היא צלויה, למעשה. השאירו לה סנפיר שכינינו בחיבה "וו גרירה". מנה טעימה ומעוררת שיח. גם הסשימי - טונה אדומה על רוטב תות - הסעיר את העין ואת החך.
מנת השישברק המקומי היא ממתק של ממש. כיסוני בשר זעירים, ברוטב יוגורט חמוץ ביתי (ופרווה! כמובן), עם שמן צ'ילי. רק בגלל שאני ביישנית לא ביקשתי מנה נוספת. אבל אז הגיעה המנה העיקרית: מהמטבח של חמותי - קרם חומוס בעשבי תיבול, רוטב חריימה מתקתק ועשיר, ואפשר לבחור בין דג לבן, פרגית או אסאדו. משחק מעניין. חוקר פולין שהתלווה אלינו לביקור מולדת טען שהארוחה הזאת היא טנגו - כל מנה שנראית מערבית ומודרנית, היא בכלל מתכתבת עם העיירה היהודית שעברה עדכון עכשווי. מאיר יודע.
ולגבי דודק - התפריט שלו הוא תרגיל מחשבתי, עם תוצאה קולינרית מחוייכת.
בציר: מצדה 9, בני ברק
כשרות: "קהילות"
רוצים להמליץ לנו על מסעדה כשרה לבקר בה? כתבו לנו בוואטסאפ: 054-8118855
פורסם בגיליון "נופשים"