הרב יעקב אריאל נשא דברים בכנס החמ"ד והתייחס לתופעות שהוא מזהה בתוך החברה הישראלית, תוך קריאה להבחנה ברורה בין לאומיות בריאה לבין לאומנות קיצונית.
בדבריו שילב ביקורת פנימית לצד הצבת גבולות ערכיים ומוסריים, מתוך תפיסה תורנית רחבה. בפתח דבריו התריע הרב אריאל מפני מגמות מסוימות בתוך הציבור עצמו.
“רבותיי, יש בתוכנו עשבים שוטים שתופסים דברים בצורה לא נכונה. יש לאומיות ויש לאומנות", אמר, והדגיש כי בלבול בין המושגים עלול להוביל לעיוותים בשיח הציבורי ובתפיסת הזהות הלאומית.
בהמשך דבריו הרחיב על מהותה של הלאומיות הישראלית, אותה הגדיר כבעלת ממד אוניברסלי. לדבריו, “לאומיות ישראלית היא יהדות אוניברסלית", והוסיף כי ייעודו של עם ישראל הוא להיות “אור לגויים, ממלכת כהנים וגוי קדוש לעולם כולו". בכך הציב תפיסה הרואה בשילוב בין זהות לאומית חזקה לבין אחריות מוסרית כלפי העולם כולו עיקרון יסוד.
עם זאת, הרב אריאל הבהיר כי גישה מוסרית אינה עומדת בסתירה לנחישות ביטחונית. הוא הדגיש כי כאשר עם ישראל מותקף - חובתו להשיב מלחמה.
“לא באנו להילחם עם אף אחד בעולם, נלחמים בנו - צריך להילחם בחזרה. עד תומם, אין ספק, אין פשרות, עד שלא נחסל את האויב, לא גמרנו. אבל את האויב שבא להילחם איתנו!", אמר.
לקראת סיום דבריו חידד הרב אריאל את הבסיס הערכי שממנו נובעת גישתו: “אלוקי ישראל הוא אלוקי הצדק והמוסר, לא אלוקי האלימות".