בצה"ל מזהירים את הדרג המדיני כי איראן מגיעה למו"מ כשהיא "חלשה מאוד ומוכה", וקוראים לנצל את חלון ההזדמנויות להשגת הישגים משמעותיים.
בצבא מדגישים כי יש לעמוד על עקרונות יסוד: הוצאת האורניום המועשר משטח איראן, מניעת כל אפשרות להמשך העשרה - גם לא לתקופה מוגבלת - וכן הימנעות מהפשרת כספים שיחזקו את המשטר. גורמים בצה"ל הוסיפו כי אם טהרן לא תסכים לתנאים, ניתן יהיה לשוב ולהפעיל נגדה כוח צבאי, תוך השלמת יעדים שטרם מומשו, ובראשם פגיעה במתקני האנרגיה.
במקביל, בצה"ל מתריעים כי היעדר טיפול בסוגיית הטילים הבליסטיים עלול להביא בתוך שנים ספורות להתעצמות מחודשת של איראן, עד כדי ארסנל של אלפי טילים שיחייב את ישראל להיערך למערכה נוספת. על אף הפגיעות המשמעותיות, באיראן נותרו צנטריפוגות רבות, ולכן בצה"ל מגדירים את הוצאת האורניום המועשר כסוגיה הקריטית ביותר - שכן בלעדיה, קיימת לאיראן יכולת להתקדם לעבר העשרה ברמה צבאית.
בצה"ל מציינים כי מלכתחילה העריכו שסיכויי הפלת המשטר נמוכים, אך כעת מזהים סדקים פנימיים. במהלך הלחימה שיגרה איראן כ-1,400 טילים בליסטיים, מתוכם 39% בלבד לעבר ישראל, כאשר אחוזי היירוט עמדו על 84%. לפי ההערכות, למעלה מ-70% מהפגיעות נגרמו מטילי מצרר. בצבא מעריכים את הנזק לתעשיות באיראן בכ-100 מיליארד דולר, וצופים כי שיקומו יימשך שנים.
בזירה הצפונית, בצה"ל מצביעים על הישגים משמעותיים מול חזבאללה: מתוך כ-8,000 שיגורים, רק כ-2,500 הופנו לעורף הישראלי, ו-75 בלבד פגעו בפועל. גם בתחום הכטב"מים נרשמו אחוזי יירוט גבוהים של 92%. על רקע זה, בצה"ל תומכים בהפסקת האש בלבנון ומקדמים מודל "הקו הצהוב", שיאפשר המשך פעילות מבצעית באזורים מוגדרים לצד פוטנציאל להסדרה מדינית ארוכת טווח, בכפוף למנגנון פיקוח אמריקני ופירוז דרום לבנון.