לקראת יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל נחשפים מסמכים נדירים מיומנו ונאומיו של דוד בן-גוריון, שנכתבו לאחר סיום מבצע קדש בדצמבר 1956.
המסמכים, שפורסמו על ידי המכון למורשת בן-גוריון וארכיון בן-גוריון, כוללים נאום שנשא בפני סגל הפיקוד הבכיר של צה"ל לצד רשומות אישיות. הם מציגים גישה מפוכחת כלפי הניצחון הצבאי והשלכותיו.
בן-גוריון הדגיש כבר בפתיחת דבריו כי אין להסיק מהמערכה כיצד לנהל את המלחמה הבאה, ואמר, "אני רוצה להגיד מה אין ללמוד מלקח סיני. אין ללמוד ממנו איך לעשות את המלחמה הבאה". במסמכים הוא מזהיר מפני אשליות שעלולות להיווצר בעקבות הצלחה מהירה. לדבריו, תנאי המערכה הבאה עלולים להיות שונים באופן מהותי.
עוד עולה כי בן-גוריון זיהה שורה של אתגרים עתידיים, בהם מלחמות רב-חזיתיות, היעדר סיוע בינלאומי ושחיקה ממושכת. הוא ציין כי ייתכן שישראל תהיה במצב של התגוננות מול מספר צבאות, והוסיף, "אין לנו שום יסוד להניח שבמלחמה הבאה יהיו לנו כוחות עוזרים מבחוץ". לצד זאת, הדגיש את הצורך בפעולה רב-זרועית ובהמשך פיתוח הכוח האווירי.
איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, התייחס לפרסום ואמר, "מהמסמכים שנחשפים כאן מתגלה דמותו של בן-גוריון: חד, מפוכח ורלוונטי מתמיד". לדבריו, "דווקא ברגע של הצלחה צבאית הוא בוחר להזהיר מפני יהירות ואשליות".
גם פלורה פזרקר, מנהלת ארכיון בן-גוריון, התייחסה לרלוונטיות הדברים ואמרה, "במציאות ימינו, לאחר כשנתיים וחצי של מלחמה בה הצבא והעורף אחד הם, מהדהדים דבריו של דוד בן-גוריון ביתר שאת". היא הוסיפה כי "אנשי החזית והעורף עושים מאמצים כבירים לשמור על מורל חיובי אך השחיקה קשה ומחלחלת".
ביומנו הוסיף בן-גוריון כי לצד חיזוק היכולות הצבאיות נדרש גם ליכוד העם והעלאת רמתו המוסרית והמקצועית של הצבא. הוא הדגיש את תפקידו המחנך של הצבא ואת חשיבות הדוגמה האישית של סגל הפיקוד. המסמכים פותחים צוהר לחשיבה האסטרטגית שלו ומציגים תפיסה המזהירה מפני הסתמכות יתר על הישגים רגעיים.