בג"ץ מחייב את צה"ל לשלב חיילות ביחידות מתמרנות ובראש ובראשונה בחיל השריון. על ההשלכות הצפויות להחלטה שוחחנו בערוץ 7 עם הרב תמיר גרנות, מראשי ישיבת אורות שאול.
"אם תיושם הפסיקה היא עתידה לייצר מציאות מאוד בעייתית וחלילה אולי אפילו התנגשות שאנחנו ממש לא רוצים להגיע אליה. אנחנו הולכים לצבא מתוך הבנה ערכית ותורנית שכך היא מצוות ה', וכמו שלא נלך לצבא ונחלל שבת כך לא נלך לצבא ונעשה דברים שהם הפוכים מהערכים שלנו ויכולים להיות גובלים בגילוי עריות", אומר הרב גרנות הקובע כי "יהיה מאוד מסובך אם המהלך הזה יתקדם".
"משמעותו של המהלך הוא החלת כלל שוויון הנשים גם במערך המתמרן וביחידות הלוחמות המבצעיות. כשמגיעים לשם וזה לא נשאר ביחידות סגורות כמו שהצבא עשה עד כה בקרקל ויחידות אחרות, המשמעות עלולה להיות שלא נוכל לעשות זאת. ברור שאדם דתי לא יוכל לשרת באופן פיזי עם בחורה באותו טנק, אותה יחידה מתמרנת, לישון באותם בתים וכו', מצד הלכות צניעות ודברים שגובלים בגילוי עריות ולכן צריך לעצור ולשים ברקס למהלך הזה".
הרב גרנות סבור כי על אף ש"בג"ץ סיבך אותנו" הצעדים הנדרשים לבלימת המהלך הם הכרחיים. "אנחנו צריכים להיות מאוד בהירים לגבי עמדתנו כדי שזה לא יתקדם".
על דבריו אלה שאלנו את הרב גרנות מה מביא למציאות שבה עמדתם של ראשי המכינות והישיבות בציונות הדתית לא זוכים להתייחסות מינימאלית מתבקשת מצידו של בית המשפט, וזאת על אף תרומתם האדירה של תלמידיהם במערך הלוחם.
"הבג"ץ מתערב בסוגיות שהן מקצועיות וחברתיות ערכיות מובהקות, שאין לו אפשרות לטפל בהן ולקחת עליהן אחריות. זו גאווה. זהו היבריס. צעד שמשפיע מאוד לרעה על מעמדו. בג"ץ שובר במובהק את כל הפרדת הרשויות", משיב הרב ומציין כי פסק הדין מבוסס על ערך השוויון, אך מדובר בטעות במספר היבטים: "שויון מוחלט הוא דמיון ואשליה. להטיל את עקרון השוויון בכל תחום זו מיטת סדום. יש כל כך הרבה הבדלים בין בני אדם", אומר הרב ומציג כדוגמא את השלכות השאיפה לשוויון בין גברים לנשים במספר הדירקטורים של חברות, מה שמוביל להרס מאחר והקריטריון אינו זה המקצועי.
בנוסף, אומר הרב, לא בכל תחום נכון ליישם שוויון, כפי שבקבוצת ספורט גברית לא תוכל בחורה לעתור לבג"ץ בדרישה להשתלב כשחקנית. כך גם כאשר מדובר בצבא שתכליתו אחת, להביא לניצחון בלחימה ואינו מרחב לניסיונות בנושא שוויון.
שאלה נוספת אותה מעלה הרב גרנות היא השאלה מדוע הוחלט בבית המשפט שערך השוויון הוא הערך היחיד והגובר על כולם. מדוע ערכים אחרים כמו צניעות, כבוד האישה, ההפרדה בין המינים משיקולי הפחתת מתח בין המינים, כל אלה אינם נחשבים לערכים. "שוויון זה לא ערך יחיד. למה השופטים חושבים שיש להם סולם ערכים שבשמו הם יכולים לעצב סולם ערכים חברתי?", שואל הרב גרנות וקובע כי מי שיודע לנהל את ערך השוויון הוא הצבא עצמו, וזאת מתוך מכלול השיקולים והאתגרים שניצבים לפניו ולא כמענה לשאיפתה של חיילת זו או אחרת.
"מה יעשה בית המשפט כשהוא יגלה שבגלל הפסיקה שלו אין מספיק חיילים בשריון? מה הוא יעשה כשיגלה שגם החרדים שכבר התחילו להתגייס יסוגו לאחור אחרי שיגלו שבמערך המתמרן הם צריכים לשרת עם בנות? בית המשפט ייקח אחריות על הניצחון והלחימה?", שואל הרב ומדגיש כי כל השאלות הללו עולות עוד לפני הדיון אודות ההתחשבות ברבני הציונות הדתית כצד בדיון.
"אני לא רוצה לחנך את כל העולם, אבל אם הצבא הקים יחידות לנשים המותאמות ליכולות של נשים ובנות רוצות להתגייס לשם, אני מכבד את זה גם אם אני לא שולח את הבנות שלי לשם, צריך לראות את התמונה המלאה. זה גם פגיעה מקצועית ביטחונית וגם פגיעה בכוח האדם של צה"ל באופן חמור. נדרשים איזונים ומי שיכול לעשות אותם הוא מי שנמצא בשטח".
בדבריו מתייחס הרב גרנות למשפט מתוך דבריה של השופטת רונן בפסיקה המדוברת, כאשר כתבה כי ""סגירת התפקידים בפני נשים... משדרת מסר של נחיתות ומנציחה הבניות חברתיות שליליות". על כך אומר הרב כי "אלה מילים שחושפות עיוות ערכי רעיוני חמור וחדירה של רעיונות פרוגרסיביים שהם פוסט אמת ופוסט עובדות. הבנייה חברתית? אם השופטת רונן מבקשת מבעלה לפתוח בקבוק או להרים את המזוודה זה הבניה חברתית? זו הבניה חברתית כשנשים צריכות תנאי הגיינה אחרים והן מתפנות בצורה אחרת מגברים ולכן צריך להגן על כבודן?".
הרב מספר על שני בניו, אמיתי ז"ל ויהודה, ששירתו שניהם בשיריון וסיפרו לו כיצד ביחידות מקבילות בהן משרתות נשים כחלק מפיילוט, בכל הזדמנות בה היה צורך בפעולה פיזית היו חיילים בנים מגיעים לעשות זאת במקומן. "על מי אנחנו עובדים? ביולוגיה זו הבניה חברתית? הבדלים שקשורים לאינטימיות זו הבניה חברתית? זה שכאשר גברים ונשים נמצאים יחד באותו מבנה ובאותו טנק זה לא צנוע ומכניס מתח ווולגריות למערכת היחסים, זה הבניה חברתית? זה דבר פשוט כל כך, לא רק אצל אנשים דתיים, אלא גם אצל חילוניים".
עוד מתיחס הרב גרנות לדבריה של השופטת רונן על כך שסגירת התפקידים משרתת מסר של נחיתות כביטוי לתחושה לפיה הצלחה נמדדת בהפעלת כוח פיזי, בהרמת פגז או בפריסת זחל, בעוד ישנם לא מעט דברים שנשים יכולות לעשות וגברים לא. "זה לא נחיתות. זה רגשי נחיתות שמי שמספר לנו עליהם היא השופטת שיושבת במקום הכי גבוה שאין בו שום נחיתות".
לשאלה לאן ההחלטה מביאה את יחסי הציונות הדתית והצבא בפועל, משיב הרב גרנות ומציין כי לפי שעה עדיין לא היה דיון של כלל הרבנים, אך קריאתו שלו היא לאמירה משותפת וברורה מאוד ולפיה הצבא הוא אכן קדוש עבורנו ועם זאת ראשי הישיבות והמכינות לא יתנו ידיהם למהלך שכזה, ובנוסף שתישמע קריאה לראשי הצבא לבלום את המהלך בטרם יהיה מאוחר מדי והנזק שעליו שופטי בית המשפט העליון לא לוקחים אחריות, יופיע במציאות.
"אני קורא לרמטכ"ל ולראש אכ"א, שאני מעריך את שניהם, לשבת איתנו ולקיים ישיבות, לברר את הדברים, להבין את ההשלכות על גיוס הציונות הדתית ובוודאי גיוס החרדים, לחזור לבית המשפט ולומר דברים ברורים ולקחת אחריות כי יש להם אחריות על הצבא המדינה והביטחון והדבר יביא לנזקים. אפשר לעצור לפני שהתוצאות השליליות יופיעו. אנחנו לא רוצים שמה שקרה בתותחנים ובחיל האיסוף הקרבי יקרה גם בשריון וגם בחיר. שם זה לא יהיה שולי אלא ישפיע על כל צה"ל. חיל השריון מורכב בלפחות חמישים אחוז חיילים דתיים. אסור שבגלל שיבוש ערכי וחדירת בית המשפט בחוסר ענווה למקומות שלא נוגעים לו, הצבא ייפגע וייהרס. מדאגה לצבא לא ניתן לזה לקרות".
עוד שאלנו את הרב גרנות מדוע להערכתו הקולות הללו נשמעים רק ברבני המכינות והישיבות ולא ממקביליהם שאינם שומרי מצוות, אם אכן מדובר בפגיעה בצבא ולא רק בסוגיה דתית ערכית. בעיני הרב גרנות מדובר בתוצאה של תרבות הפוליטקלי קורקט שמשתיקה דעות אחרות וכופה על הזולת שלא לדבר, וזאת תחת מסווה של מה שמוגדר כחופש לדבר בציבור הליבראלי, "ולכן גם אנשים הגונים שמבינים את המצב היטב לא אומרים משפטים ברורים כמו שלאישה קשה יותר במשימות פיזיות מסוימות. זה נשמע לא שוויוני בסדר הערכים המבולבל. הם גם לא יכולים לומר דברים פשוטים של צניעות". במציאות הזו "אי אפשר לומר את האמת, ומי שיאמר את האמת יקפצו עליו ויגנו אותו".
הרב חותם בקריאה לבעלי אומץ גם מהציבור שאינו שומר מצוות להביע את האמת שהם מאמינים בה, ובתפילה שהפרשה כולה תסתיים בבלימת התהליך עוד לפני ההגעה לפיצוץ והתנגשות.