לירושלים הגיעו היום (ראשון) עובדי עיריית קרית שמונה ובראשם ראש העירייה, לצד תושבים על מנת למחות על מצוקת הביטחון בה הם חיים, בעיקר לנוכח הפסקת האש שהוכרזה מול לבנון.

באולפן ערוץ 7 מתארח רפאל סלאב, סגן ראש העירייה, ומסביר את מניעי המחאה: "אנחנו מוחים בראש ובראשונה על הביטחון. אנחנו רוצים ביטחון אמיתי ולא לחיות בין סבבים, לא להיות כמו שהייתה קריית שמונה לפני עשרים שנה. אנחנו רוצים הכרעה", הוא אומר ומדגיש כי די לניהול הסכסוכים. "אנחנו רוצים לשים לזה סוף".

סלאב מציין בדבריו את הנכונות לשבת עוד תקופה במקלטים, אך זאת כאשר היעד הוא הכרעה. את הפסקת האש שנקבעה על ידי הנשיא האמריקאי רואים בקריית שמונה כטעות מוחלטת. סלאב מזכיר כי אזהרות מתרחיש שכזה הועלו כבר לפני כשנה וחצי.

לטענה לפיה יעדה של המלחמה הוא להגיע למה שמכונה "רגל מדינית", אומר רפאל סלאב כי גם אנשי קריית שמונה תומכים בהכרעה מדינית, אך זאת רק לאחר שני מהלכים, "קודם כל, צה"ל הרבה יותר חזק מקדימה, כובש עד הליטאני. מודל רמת הגולן שבו הגבול עובר צפון, ואז מגיעים למו"מ ממקום הרבה יותר חזק".

הפרט הנוסף אותו מציין סלאב הוא העובדה שממשלת לבנון, זו שעימה הוחל במו"מ, אינה מסוגלת לפרק את חיזבאללה מנשקו ואפילו את השגריר האיראני לא הייתה יכולה לגרש משטחה. "אני מניח שטראמפ לא עושה מול אנשים כאלה משא ומתן".

באשר לנשיא האמריקאי מציין סלאב כי אכן מדובר בידיד אמת של ישראל, מי שיצא למערכה קשה לצד ישראל, אך עם זאת על ההנהגה הישראלית להבהיר לו את הסכנות בפניהן עומדת ישראל. "זו לא המלחמה של קרית שמונה אלא של כל מדינת ישראל, כי חיזבאללה מאיים על כל מדינת ישראל. היום הם יורים עד אשדוד ואנחנו צריכים לקטוע את זה".

"אנחנו עושים טובה גדולה למדינת ישראל ולממשלת ישראל שאנחנו נלחמים את המלחמה שלא יעשו את הטעות ההיסטורית הזו שנתחרט עליה בעתיד. טראמפ צריך לשמוע את זה מאיתנו, האזרחים", הוא אומר ומשוכנע שעוד ניתן לשכנע את טראמפ שהנתונים לא הוצגו בפניו במלואם ועוד ניתן לסגת לאחור מהחלטת הפסקת האש. "זה חייב להסתיים בצורה ניצחת שלא משתמעת לשתי פנים".

על מנת להגיע להכרעה שכזו, אומר סלאב, יש להפנים שממשלת לבנון לא תוכל לפרק את חיזבאללה מנשקו, כפי שהוכח לאורך שנים באינספור ניסיונות ובמעורבות בינלאומית כזו או אחרת. מאחר וכך על צה"ל לשלוט בשטח עד הליטאני לאחר שיטהר אותו. צ'אנס לממשלת לבנון לטהר שטח מחיזבאללה ניתן לתת אצלה בבית, בביירות, אומר סלאב. "זה לא יקרה ולכן אנחנו צריכים לבצע בעצמנו את הטיהור, לחסל את הפוליטיקאים של חיזבאללה, לחסל את המנגנונים הכלכליים שלהם מהאוויר".

סלאב משוכנע שהמתווה שהוא מציג הוא המתווה שיקרה בסופו של יום, אך הדברים צריכים להתבצע במהירות וביעילות שלא יאפשרו לחיזבאללה להשתקם ולהתעצם.

"עד עכשיו אמרו שאנחנו שולטים עד קו הנ.ט. ומונעים חדירה וירי נ.ט.. גם עכשיו, תוך כדי מלחמה, היו 4-5 טילי נ.ט. לתוך שטח ישראל. אי אפשר לספור כעת את ההישגים שהיו בעבר כמו חיסול נסראללה וכו'. צריך להביא הישגים חדשים שיהדהדו להם בראש חמישים שנה וימנעו מהם לקום".

בהמשך הדברים מספר סלאב על שגרת החירום בה חיים תושבי עירו שכמו כל שאר יישובי קו העימות נמצאים בטווח של אפס התראה. "החיים הם רולטה רוסית, בעיקר כשאצלנו יש פערים גדולים במיגון. 4700 יחידות דיור ללא מיגון. אנחנו פוגשים אנשים מבוגרים שמבקשים שנפנה אותם. נותנים להם התאווררות של כמה ימים וכשהם חוזרים הם אומרים שהם חוזרים למוות שלהם. הדבר הזה חייב לבוא בפני מקבלי ההחלטות. לא יכול להיות שיש בתי ספר עם פערי מיגון, בתים עם פערי מיגון. הדבר הזה צריך להתקדם יחד עם ההכרעה הצבאית".

"אנחנו בוחרים לחיות בקרית שמונה ולבנות אותה, אבל שהמדינה תמגן אותה ותביא ביטחון", הוא אומר ומספר גם על המשפחות החדשות שמצטרפות לעיר דווקא בתקופה הזו, ומזמין עוד ועוד תושבים מכל רחבי הארץ לבוא להתגורר בחבל הארץ היפה כל כך של גבול הצפון. הרחבת האוכלוסייה בעיר לאחר הבטחת הביטחון והמיגון בעיר היא בעיניו ביטוי לניצחון האמיתי.