הר הרצל ביום הזיכרון
הר הרצל ביום הזיכרוןצילום: דוב בער הכטמן

ממצאי סקר שערך המוסד לבטיחות ולגהות בקיץ 2025 מצביעים על השלכות תעסוקתיות משמעותיות בקרב עובדים שחוו אובדן ושכול במהלך המלחמה.

המחקר, שכלל 710 עובדים, השווה בין קבוצות שונות ומצא פערים ביציבות התעסוקתית, ברמות הלחץ ובתפקוד היומיומי. לצד זאת, עבור כרבע מהנפגעים העבודה שימשה גורם מחזק ותומך.

הנתונים מראים כי עובדים שחוו אובדן נטו לשנות תפקידים או לעזוב את מקום עבודתם בשיעור גבוה יותר. רק 61.1% מהם נשארו באותו תפקיד, לעומת 79.6% בקרב עובדים שלא חוו אובדן. שיעור ההתפטרות או שינוי המקצוע היה גבוה פי שלושה בקרב נפגעי האובדן.

עוד עולה כי רמות השחיקה והמתח בקרב עובדים שחוו אובדן גבוהות יותר באופן מובהק. כ-40.4% מהם דיווחו על שחיקה גבוהה מאוד לעומת 27% בלבד בקבוצת הביקורת, לצד עלייה ברמות המתח וקשיי השינה.

גם התפקוד הפיזי והמקצועי נפגע, כאשר עובדים שחוו אובדן דיווחו על יותר תקלות וביצועים נמוכים מהמצופה. שיעור הפציעות שגררו היעדרות הגיע ל-19.8% בקרבם, לעומת 8.8% בלבד בקרב עובדים שלא חוו אובדן. בנוסף, כמחצית מהעובדים בתפקידים מסוכנים דיווחו על ירידה בהקפדה על כללי בטיחות.

הסקר מצביע גם על צרכים ייחודיים של עובדים שחוו אובדן, בהם דרישה גבוהה יותר לסבלנות והבנה, ערוצי תקשורת זמינים ותמיכה רגשית. לצד זאת, 10.1% מהם ציינו כי אינם מבקשים הקלות מיוחדות, בעוד כרבע הדגישו כי עצם היכולת לעבוד שימשה עבורם מקור לחיזוק בתקופה זו.

ממצאי המחקר מדגישים כי השכול משפיע לא רק ברמה האישית אלא גם על הבריאות, הבטיחות והביצועים בעבודה. הנתונים מצביעים על צורך בהתאמות מצד המעסיקים, כולל תמיכה, גמישות ושמירה מוגברת על תנאי הבטיחות לעובדים המתמודדים עם אובדן.