בין הרבים שהגיעו לאירוע החזרה לשא-נור הייתה גם יעל בן יעקב, ממקימי שא-נור בימי ראשית הדרך של גוש אמונים. על הימים ההם וההתרגשות ביום הזה היא מספרת:
"זו הגשמה של חלום שחלמתי וידעתי שהוא יתגשם. עלינו לכאן לפני 48 שנים, גרעין דותן מאזור צפון המדינה, להקים את אחד מ-12 היישובים במבצע הגרעינים של גוש אמונים. הגענו לגבעה חשופה והקמנו כאן יישוב לתפארת", היא מספרת. את הישוב שהוקם "הורישו" המקימים לאחרים כשעברו לנקודת ישוב הקבע שלהם במבוא דותן. למקום עלו במקומם גרעינים אחרים.
בואו להיות שותפים בבניית הישוב שאנור >>>
"ההתנתקות הייתה אסון גדול וטעות יסודית. עשינו כל מה שיכולנו כדי להילחם, לחזור ולהקים את היישובים בצפון השומרון, חומש ושא-נור, ויש לנו עוד עבודה בגנים ובכדים, ובעזרת השם גם זה יתגשם ונרחיב את התפיסה שלנו באזור צפון השומרון".
"הגענו לכאן כי האמנו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ושצריך להקים בה ישובים. היום סוף סוף מבינים גם את הנושא הביטחוני ולא רק את הנושא ההיסטורי-יהודי. מבינים שהאחיזה בהתיישבות היא זו שנותנת את חגורת הביטחון של מדינת ישראל, של כל האזור שנמצא ממערב לנו", אומרת יעל.
"כביש 60 הוא הציר הראשי שעובר באזור הזה. זה ציר שמאוד מאוד חשוב שיהיה בשליטתנו ושנחזור לדרך האבות, כי בגלל האבות אנחנו נמצאים כאן", היא אומרת.
יעל אריאל הייתה בימי הגירוש נערה וכעת היא חוזרת לישוב שנעקר כאם למשפחה. "ברוך ה', חוזרים הביתה אחרי 21 שנה לשא-נור. מתרגשים ושמחים. הייתי נערה לפני הגירוש, גרנו בשכונה של אוהלים ולחזור לפה אחרי 20 שנה עם משפחה, עם ילדים, זה דבר מטורף. זה מרגש מאוד", היא אומרת ומודה כי על אף הפינה החמה בלב לשא-נור, על אף התקווה שהייתה לשוב "לא באמת האמנתי שאזכה לעשות את זה בעצמי".
ובמבט אל העתיד, אומרת יעל כי היא צופה "ישוב גדול שיתפתח, שיפרוץ גבולות, שיהיה מרכז של צפון השומרון. ברוך ה' שמענו על עוד יישובים שמתוכננים לקום באזור בהמשך. אני מקווה ששא-נור יהיה המרכז של צפון השמרון".
"ברוך ה', אחרי 21 שנה חוזרים הביתה", אומר הרב מאיר גולדמינץ, גם הוא תושב הישוב. "התגעגענו לארץ שהתגעגעה אלינו. כשרואים את החלוצים שהקימו את הציונות לפני 100 שנה, שבזכותם קיים כל מה שקיים היום ושואלים איך אפשר להמשיך את הדרך, התשובה היא כאן בשא-נור. עוד חבל ארץ שחוזרים אליו, עוד חבל מולדת שהתגעגע אלינו והתגעגענו אליו. לפני 21 שנה הארץ בכתה כאובה ומיוסרת וכמה היא שמחה עכשיו כשבניה שבים אליה. יש לנו הזכות להיות שותפים בדבר הגדול הזה".