שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מתארח באולפן ערוץ 7 ומצהיר כי יש סיבות רבות לאופטימיות - קודם כל בשל מצבה של ישראל בתקופה הזו.

"אני מסתכל קדימה ורואה במבט בינלאומי רחב שמצבה הגיאופוליטית של מדינת ישראל מצויין. מבחינה צבאית, האיום הקיומי של איראן והסביבה והשלוחים מסביב, זה לא אותו איום ונחלש באופן דרמטי. בכלל, אני מאמין גדול בעם ישראל".

השורשים של ברקת נטועים עמוק באדמת ירושלים. הוא גדל בשכונת תלפיות, ובגיל שבע חווה את מלחמת ששת הימים מקו החזית. "אני זוכר לפני המלחמה מילאנו שקי חול לחיילים שפעלו בתוך השכונה שלנו", הוא משחזר. "כשניצחנו במלחמה, אני זוכר שהמבוגרים בכו מאושר ואני לא הבנתי למה. כשראיתי את הצנחנים ששחררו את הכותל, את ירושלים, אמרתי שכשאגדל אני רוצה להיות צנחן".

הבטחת הילדות התממשה בשירות קרבי אינטנסיבי. ב-1980, במהלך מבצע "מוביל" בלבנון, נפצע ברקת קשה. הוא היה אז מפקד מחלקה צעיר שנשא 10 קילוגרמים של חומר נפץ על גבו בדרכו לפיצוץ בסיסי מחבלים. "ראיתי שהמ"פ שלי חטף צרור ונהרג. היה לי מעצור בנשק, נשכבתי, תפעלתי רימון ראשון, רימון שני וכשקמתי להסתער, הספקתי לירות כמה יריות ואז חטפתי כדור".

דווקא מתוך השבר הגדול בבית החולים "רמב"ם", נולדה האהבה של חייו. אשתו הגיעה לבקר את השכן הפצוע וברקת מספר: "היא נכנסה לחדר עם העיניים האדומות, במקום התאהבנו, ומאז ועד היום ולנצח אנחנו זוג".

הקשר עם המשפחות השכולות מלווה אותו מאז ועד היום והניסיון מעניק לו פרספקטיבה ייחודית במפגשים עם פצועי המלחמה הנוכחית: "כשאני רואה אותם לעתים קצת מדוכדכים, אני מספר להם את הסיפור האישי שלי ונותן להם, אולי, קצת יותר תקווה ואמונה שהעתיד עוד לפניהם".

לאחר השחרור פנה ברקת לעולם העסקים, מתוך מחשבה שזהו התחום הדומה ביותר לפיקוד קרבי. הוא היה מחלוצי תעשיית ההייטק הישראלית, הקים את חברת האנטי-וירוס הראשונה והיה ליו"ר הראשון של ענקית הסייבר "צ'ק פוינט". ההצלחה הכלכלית המטאורית לא שינתה את סדרי העדיפויות שלו, אלא תועלה לפילנתרופיה.

המעבר לפוליטיקה לא היה פשוט. ב-2002 החליט לעזוב את הכל ולהתמודד על ראשות עיריית ירושלים. "העברתי את המפתחות לאח שלי, אמרתי לו, דאלי, אני לא מעניין אותי יותר עסקים, אני רוצה להתמקד בדבר אחד מרכזי, איך אני עושה טוב לירושליםד".

הוא הפסיד בבחירות הראשונות, חוויה שאותה הוא מגדיר כיום כברכה. "אשתי אומרת לי שאולי אחת הברכות הכי גדולות שקיבלתי זה שלא זכיתי בפעם הראשונה. רכשתי שפה חדשה, פוליטיקה זה שפה. היא לא שפה אינטואיטיבית לאנשי עסקים".

כיום, כשר הכלכלה, ברקת מביא איתו את "סדר היום לישראל בת מאה", תוכנית אסטרטגית שגיבש במשך שלוש שנים. הוא מתגאה ברפורמות שהוביל, ובראשן "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שמטרתה להקל על הייבוא ולהוריד את יוקר המחיה.

הוא דוחה בנחרצות את הטענות כאילו הוא "מנותק" מהעם בשל עושרו. "אני לא נולדתי עם כפית של זהב בפה. הדירה הראשונה שאשתי ואני קנינו זו דירה של 61 מטר מרובע. לא היה לי כסף לוועד בית, אז עשיתי איתם ברטר - וניקיתי את חדרי המדרגות".

חלק ניכר מהראיון מוקדש למלחמה שהוא מנהל מול ערוץ 12. "הם הגזימו לחלוטין ולכן אני החלטתי שבהם אני נלחם. הם משקרים לאורך כל הדרך".

כשנשאל על שאיפותיו לעתיד, הוא נשאר ממלכתי: "באתי לשרת את עם ישראל. מה שעם ישראל יחליט, מה שהקדוש ברוך הוא ייתן, אני אגיד תודה, ואהיה שם בלי תנאי".