עיריית ירושלים, משרד הביטחון וארגון "יד לבנים" ערכו אחר הצהריים (שני) את הטקס המרכזי הפותח את אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בבירה.

ראש העיר, משה ליאון, אמר בטקס: "הר הרצל איננו רק בית קברות לאומי. ההר הזה, כפי שאמר הרב שלמה זלמן אויערבך זכר צדיק לברכה, הוא משכן של קִבְרוֹת צדיקים. הר הרצל, הוא בית מדרש. האבנים מדברות בו. כל שורה מלמדת אותנו שיעור, שאין עמוק ממנו. כי בחלקות האלה, קבורים דתיים וחילונים, בוגרי ישיבות ואוניברסיטאות, צָבָּרִים, ועולים חדשים. כּולם נקראו, כּולם נענו, וְכולם ידעו, כל אחד בדרכו, שאין לנו ארץ אחרת".

לדבריו "החֶלְקות הדוממות האלה, מקום מנוחתם לעולמי עד, מלמדות אותנו שאין לו לעָם חירות, בלי נכונות להגן עליה. אין עצמאות, בלי מחיר. כך היה מאז ראשית הציונות, כך היה במלחמה על הקמת מדינת ישראל, וכך גם היום, במערכה על תקומת ישראל".

נתניהו שיתף בתחושותיו האישיות כבן למשפחת השכול: "הפצע עמוק מן הזמן. הזמן חולף אך אינו משכיח את רגע הבשורה שאין מרה ממנה - על כך שאהובי נפשנו אינם עוד בחיים. כך הרגשתם אתם - בכל בית ומשפחה. כך הרגשנו אנחנו - הוריי, אני ואחי הצעיר עידו - בנפול אחי יוני ז''ל לפני 50 שנה, במבצע לשחרור חטופינו באנטבה. הגעגוע נוכח יום-יום, הידיים רוצות שוב לחבק. העיניים - לראות את החיוך. האוזניים - לשמוע את הקול, קולו של יקירנו".

הוא הוסיף כי "יום הזיכרון ספוג צער כבד, ובו בזמן הוא עוגן של יחד מלכד. העם זוכר, העם מצדיע, העם מכיר תודה עמוקה לבנים ולבנות, שבזכותם מובטח קיומנו - כדברי הנביא ישעיהו: 'כי עם בציון ישב בירושלים, בכו לא תבכה'".

ראש הממשלה סיפר את סיפורה של חלי וולפסטל, שאיבדה את בנה אריאל ז"ל: "אם שכולה, חלי וולפסטל, הצטרפה בתחילת השנה למסע לפולין של 'עדים במדים' עם מפקדי פלוגות בצה"ל. היא אספה חופן אבנים מבית-העלמין בכפר עציון. לקחה איתה לטרבלינקה, לבירקנאו. חלי וקציני צה"ל הניחו את אבני ארץ-ישראל על קברי הלוחמים בזמן השואה".

בהתייחסו למסר של חלי, קישר נתניהו בין השואה לאיום הנוכחי: "חלי וולפסטל חידדה את המסר. היא אמרה: 'שילמנו, אני ומשפחתי, את מחיר התקומה - וליבנו נקרע'... 'המסע הזה המחיש לי מה היה קורה אלמלא היה לנו את צבא ההגנה לישראל. במקום חוסר אונים מוחלט - היום יש לנו כוח ויש לנו רוח להשיב מלחמה לאויבינו'. את זה היא אומרת, ואת זה אני אומר - איראן, כמו בכל דור ודור קמה עלינו להשמידנו. היא תכננה להשמיד אותנו בפצצות אטום. ואלמלא פעלנו, השמות: נתנז, ופורדו ואיספהאן, אתרי המוות הללו, היו מצטרפים לשמות מחנות המוות: אושוויץ, בירקנאו וטרבלינקה. אבל פעלנו וריסקנו את מזימת הרצח".

"מכובדיי, זהו בדיוק ההבדל בין מציאות חיינו בגלות הנוראה, לבין חיי תקומה על אדמת ישראל. בניגוד לעבר הלא רחוק, היום יש לנו בית ואנחנו חייבים לשמור עליו מכל משמר. 25,648 חללי מערכות ישראל - שאליהם מצטרפים נופלי הימים האחרונים בחזית לבנון, ברק כלפון ולידור פורת - הם המסד של העצמאות שלנו... לצידם אנו זוכרים את אלפי הנפגעים בפעולות האיבה, חללי העורף האזרחי".

"בשנתיים וחצי האחרונות, אנחנו מצויים במלחמה רב-חזיתית שלא הייתה ככמותה מאז מלחמת העצמאות. דור מלחמת התקומה - דור הניצחון הנוכחי - מעורר השתאות עצומה... מאז מתקפת ה-7 באוקטובר צה"ל וזרועות הביטחון מנחיתים מכה אחר מכה על מבקשי נפשנו... דגלנו מוצב מעומק רצועת עזה ועד כתר החרמון, וטייסינו שולטים בשמי האזור - כהוכחה ניצחת לעליונות שלנו על הציר האיראני. עוד לא סיימנו את המלאכה - אבל העולם כבר מכיר את הנחישות שלנו להגן על עצמנו... להגן גם על האנושות, מפני הקנאות הברברית. ישראל הקטנה, וידידתנו הגדולה ארה"ב, נושאות על גבן את הציוויליזציה המערבית כולה".

"אחיי ואחיותיי, משפחות יקרות, אנחנו משפחה גדולה אחת. שותפות הגורל בינינו חוצה מחנות וחוצה מגזרים. זכינו להשיב הביתה את כל חטופינו, החיים והחללים, את כולם מרצועת עזה. אין ערבות הדדית גדולה מזו".

נתניהו ציטט את דברי הרב דורון פרץ על בנו דניאל ז"ל ועל רני גואילי ז"ל: "הם נכנסו אל תוך האש בלי לחשוב, בלי לשאול, רק כדי להציל חיים, כי משפחה זו משפחה".

"ישנם גם פצועים במשפחה. גם אותם אנחנו מחבקים היום ללבנו. אני מאחל החלמה שלמה לכל הפצועים בגוף ובנפש". הוא הביא כדוגמה את סיפורו של רב-סרן הרב לירז זעירא: "הוא אומר: 'לקחו לי את הרגליים, והביאו לי במקומן כנפיים'. אלו הן כנפי גבורה, כנפי רוח, כנפי ניצחון!"

"מכובדיי היקרים, אחי ואחיותי, נרכין ראש לזכרם של כל חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. יהי זכרם ברוך לדורי דורות".