דוד אברהם, תושב לוד, בשעה שהיה שתוי וגרם למותו של אברהם בן-חמו.
למרות העבירה החמורה בה הורשע, נהיגה ללא רשיון ובגילופין, נגזרה עליו חצי שנת מאסר, שאותה ירצה הנאשם, ככל הנראה, בעבודות שירות.
הסיבה לקלות העונש, היא בשל הרשלנות בה נאספו הממצאים על ידי חוקרי התנועה.
דגימת הדם ניטלה מהנהג הפוגע כשהיה מחוסר הכרה, בניגוד להוראות החוק, ולכן ייענש בשישה חודשי מאסר בלבד ובשלילת רשיונו ל-15 השנים הבאות.
ההרשעה בעקבות הודאתו של הנאשם, בגראימת מוות ברשלנות, ובנוסף - בנהיגה ללא פוליסת ביטוח ורשיון נהיגה תקפים.
בתאונה, שארעה לפני שנתיים וחצי, נהג אברהם בדרך עירונית לאחר ששתה משקה אלכוהולי, סטה מנתיבו והתנגש בגורר שחנה מימין לדרך.
הנוסע שישב עימו ברכב, אברהם בן-חמו, נהרג.
דוד אברהם, הנהג, נפצע קשה בתאונה.
במשפט, שנערך לפני מספר חודשים, נגזרו על אברהם שנתיים מאסר בפועל, אולם הוא ערער לבית המשפט העליון בטענה שדגימות הדם המורות על שכרותו נלקחו ממנו שלא כחוק, בעת שהיה מחוסר הכרה.
השופטת דליה דורנר קבעה שההליך אכן לא היה תקין, והורתה לבטל את הסעיפים הנוגעים להרשעתו בשל השכרות.
דינו של אברהם נגזר בבית המשפט המחוזי, שם קבע השופט זכריה כספי כי נסיבות התאונה השתנו לאחר שבית-המשפט העליון ביטל את האישומים החמורים.
בגזר הדין נכתב: "מדובר בדרך כלל באנשים מן היישוב, שמביאים עצמם מתוך קלות דעת ומחוסר מחשבה למצבים קשים תוך כדי נהיגה, וגורמים לתאונות חמורות, בהם נקפדים חיי אדם".
סיבה נוספת לקלות העונש, כך נכתב, נעוצה בעובדה שמשפחתו של ההרוג סלחה לנאשם.
"היעדר כוונה בהקשר לתוצאה הקטלנית שהתרחשה", נכתב עוד, "גורם הרבה פעמים להלם אצל הנהג העבריין, לתחושות אשם קשות ולייסורי מצפון, לסיוטים ולחששות המלווים אותו שנים ארוכות".
(ב)
למרות העבירה החמורה בה הורשע, נהיגה ללא רשיון ובגילופין, נגזרה עליו חצי שנת מאסר, שאותה ירצה הנאשם, ככל הנראה, בעבודות שירות.
הסיבה לקלות העונש, היא בשל הרשלנות בה נאספו הממצאים על ידי חוקרי התנועה.
דגימת הדם ניטלה מהנהג הפוגע כשהיה מחוסר הכרה, בניגוד להוראות החוק, ולכן ייענש בשישה חודשי מאסר בלבד ובשלילת רשיונו ל-15 השנים הבאות.
ההרשעה בעקבות הודאתו של הנאשם, בגראימת מוות ברשלנות, ובנוסף - בנהיגה ללא פוליסת ביטוח ורשיון נהיגה תקפים.
בתאונה, שארעה לפני שנתיים וחצי, נהג אברהם בדרך עירונית לאחר ששתה משקה אלכוהולי, סטה מנתיבו והתנגש בגורר שחנה מימין לדרך.
הנוסע שישב עימו ברכב, אברהם בן-חמו, נהרג.
דוד אברהם, הנהג, נפצע קשה בתאונה.
במשפט, שנערך לפני מספר חודשים, נגזרו על אברהם שנתיים מאסר בפועל, אולם הוא ערער לבית המשפט העליון בטענה שדגימות הדם המורות על שכרותו נלקחו ממנו שלא כחוק, בעת שהיה מחוסר הכרה.
השופטת דליה דורנר קבעה שההליך אכן לא היה תקין, והורתה לבטל את הסעיפים הנוגעים להרשעתו בשל השכרות.
דינו של אברהם נגזר בבית המשפט המחוזי, שם קבע השופט זכריה כספי כי נסיבות התאונה השתנו לאחר שבית-המשפט העליון ביטל את האישומים החמורים.
בגזר הדין נכתב: "מדובר בדרך כלל באנשים מן היישוב, שמביאים עצמם מתוך קלות דעת ומחוסר מחשבה למצבים קשים תוך כדי נהיגה, וגורמים לתאונות חמורות, בהם נקפדים חיי אדם".
סיבה נוספת לקלות העונש, כך נכתב, נעוצה בעובדה שמשפחתו של ההרוג סלחה לנאשם.
"היעדר כוונה בהקשר לתוצאה הקטלנית שהתרחשה", נכתב עוד, "גורם הרבה פעמים להלם אצל הנהג העבריין, לתחושות אשם קשות ולייסורי מצפון, לסיוטים ולחששות המלווים אותו שנים ארוכות".
(ב)