לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה: יצא לאור הספר "משבריך וגליך", ספרו של הרב יצחק בן פזי, לשעבר ראש ישיבת עפולה, העוסק במחשבות על אבל, כאב ותקווה. הספר נכתב מתוך שילוב של חוויות אישיות וליווי ממושך של משפחות שכולות ואבלים.
בהקדמת הספר מתאר הרב בן פזי את רגעי האובדן הראשוניים, כאשר אביו חש ברע והובהל לבית החולים. "ביום חמישי אחר הצהריים חש אבי (ע"ה) שלא בטוב. במוצאי שבת הוא איבד את הכרתו, וביום רביעי הלך לבית עולמו".
עוד הוא מתאר את השינוי הפתאומי במעמדו האישי, "באופן פתאומי וללא כל התראה מוקדמת מצאתי את עצמי במעמד שלא הכרתי, הפכתי ברגע אחד ליתום, והסביבה החלה מתייחסת אליי כאבל". התחושה הייתה כי "הושלכתי" יחד עם בני משפחתו אל תוך סערה בלתי צפויה.
הרב בן פזי מתאר את תהליך האבל כמסע כפול - אישי והלכתי. "חלפו שעות, עברו ימים, ורק אחרי שנים הבנתי כי באותו רגע מכונן יצאנו אבי ואני למסע - מן העולם ועד העולם - הוא במסע מן העולם, ואני במסע אל העולם". הרב בן פזי מתאר כי ההלכה ליוותה אותו והציבה תחנות ברורות לאורך הדרך.
"הלכות האבלות - יש להן מגמה ותכלית... הן נעות מהסתגרות וממיעוט בשמחה... והולכות ומתמתנות לעבר חזרה לשגרה והשתלבות בחברה".
הוא מוסיף: "נפשי עברה במקביל אף היא מסע, אך מסע זה לא נע בקו ישר קדימה... החוויה הייתה כבסערה, רכבת הרים, עליות ומורדות, כאב ותקווה". הוא מוסיף כי לעיתים אין חפיפה בין תחנות ההלכה לבין תחנות הנפש, במיוחד סביב מועדים כמו תום שנת האבל.
בהמשך מתאר הרב בן פזי את התפתחות תפיסתו לאורך השנים, כאשר החל ללוות משפחות אבלות במסגרת תפקידיו הציבוריים. "מצאתי כי דווקא השותפות הרגשית הכנה עם האבלים במסעם ונתינת מילים לרגשותיהם היו מקור חוזק והעצמה משמעותיים יותר".
את כתיבת הספר החל לאחר עשרות שנים מהאובדן האישי. "ומשעברו שלושים שנה לפטירת אבי ועשר שנים לפטירתה של אימי חשתי כי זו העת להעלות את הדברים על הכתב". לסיום הדגיש הרב שהתקווה היא כי הדברים יסייעו לאבלים ויהוו גם זיכרון מכבד להוריו.